מה ההבדל בין המנגיומה למלפורמציה ורידית?

באופן כללי, המנגיומה היא בדרך כלל גידול שפיר של כלי דם, נפוץ בעיקר בילדות. לעומת זאת, מלפורמציה ורידית היא מום מולד במבנה הוורידים, שלרוב אינו נעלם מעצמו ועלול לגדול עם הגוף או להפוך לתסמיני עם השנים.

מה ההבדל בין המנגיומה למלפורמציה ורידית?

בקצרה

מטופלים רבים משתמשים במונחים כמו “המנגיומה”, “כתם לידה”, “מום וסקולרי” או “מלפורמציה ורידית” כאילו מדובר באותו דבר. בפועל, יש הבדל רפואי חשוב בין המצבים האלה. ההבדל משפיע על האבחון, על המעקב, ועל האפשרות לטיפול.

מהי המנגיומה?

המנגיומה היא מצבור לא תקין של כלי דם, הנחשב בדרך כלל לגידול שפיר ולא סרטני. המנגיומות שכיחות במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים. במקרים רבים הן מופיעות בשבועות הראשונים לחיים, גדלות בתקופה הראשונה, ולאחר מכן עשויות להצטמצם בהדרגה עם השנים.

חלק מההמנגיומות אינן דורשות טיפול, אלא מעקב בלבד. עם זאת, יש מצבים שבהם נדרש בירור או טיפול, למשל כאשר ההמנגיומה גדולה, כואבת, מדממת, מפריעה לראייה או לנשימה, גורמת לפצע בעור, או יוצרת הפרעה תפקודית או אסתטית משמעותית.

מהי מלפורמציה ורידית?

מלפורמציה ורידית היא סוג של מום וסקולרי, כלומר, מבנה לא תקין של כלי דם שהתפתח עוד לפני הלידה. במקרה של מלפורמציה ורידית, מדובר בוורידים לא תקינים, מורחבים או מפותלים, שבהם זרימת הדם איטית.

מלפורמציה ורידית יכולה להופיע בעור, ברקמות עמוקות יותר, בשרירים, בפנים, בגפיים או באזורים אחרים בגוף. לעיתים היא נראית ככתם כחלחל או סגלגל, ולעיתים היא מורגשת כנפיחות רכה או כאזור כואב.

בניגוד לחלק מההמנגיומות בילדות, מלפורמציה ורידית בדרך כלל אינה נעלמת מעצמה. היא עשויה לגדול עם הגוף, להשתנות עם השנים, או להפוך לתסמינית בעקבות חבלה, שינויים הורמונליים, הריון, מאמץ או גורמים אחרים.

 

מאפיין המנגיומה מלפורמציה ורידית
מה זה? גידול שפיר של כלי דם מום מולד במבנה הוורידים
מתי מופיע? לרוב בינקות או בילדות מוקדמת קיים מלידה, אך לעיתים מתגלה רק בהמשך החיים
האם זה סרטני? לא, בדרך כלל מדובר בגידול שפיר לא, מדובר במום כלי דם ולא בסרטן
התנהגות לאורך זמן עשויה לגדול בתחילה ואז להצטמצם לרוב אינה נעלמת מעצמה ועלולה לגדול עם הגוף
מראה אופייני כתם או נגע אדום / ורדרד, לעיתים בולט כתם כחלחל־סגלגל, נפיחות רכה, כאב או לחץ
זרימת דם משתנה לפי סוג ההמנגיומה לרוב זרימת דם איטית
טיפול נפוץ מעקב, תרופות או טיפול אחר לפי הצורך מעקב, חבישה/גרב אלסטית, סקלרותרפיה, אמבוליזציה או טיפול משולב
מי מטפל? לעיתים רופא ילדים, רופא עור, כירורג פלסטי או צוות מומים וסקולריים לעיתים קרובות צוות רב־תחומי הכולל רדיולוג פולשני

למה חשוב להבדיל בין המצבים?

ההבדל בין המנגיומה למלפורמציה ורידית חשוב משום שהטיפול אינו זהה. מצב שנראה מבחוץ כמו “כתם לידה” יכול להיות למעשה מלפורמציה ורידית עמוקה יותר. מצד שני, לא כל נגע אדום או כחלחל דורש טיפול מיידי.

אבחנה נכונה עוזרת להבין:

  • האם מדובר במצב שיכול להיעלם לבד או במצב שדורש מעקב ארוך טווח
  • האם יש צורך בבדיקת הדמיה כמו אולטרסאונד או MRI
  • האם קיימת מעורבות של רקמות עמוקות יותר
  • האם יש סיכון לכאב, דימום, קרישי דם מקומיים או פגיעה תפקודית
  • האם טיפול כמו סקלרותרפיה או אמבוליזציה עשוי להתאים

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

כדאי לפנות להערכה רפואית כאשר מופיע אחד או יותר מהמצבים הבאים:

  • כאב באזור הנגע
  • נפיחות שמתגברת עם הזמן
  • שינוי בצבע העור
  • דימום או פצע חוזר
  • תחושת לחץ או כבדות
  • הפרעה בהליכה, בתנועה או בשימוש בגפה
  • גדילה מהירה של הנגע
  • ממצא שנמצא עמוק ברקמות או בשריר
  • אבחנה לא ברורה בין המנגיומה, מלפורמציה ורידית או מום וסקולרי אחר

במקרים רבים, בדיקה על ידי מומחה למומים וסקולריים יכולה לעזור להחליט האם מספיק מעקב, או שיש צורך בהדמיה ובתכנון טיפול.

איך מאבחנים?

האבחון מתחיל בדרך כלל בשיחה עם המטופל ובבדיקה גופנית. הרופא יברר מתי הופיע הנגע, האם הוא גדל, האם יש כאב, דימום, שינוי בצבע, או הפרעה לתפקוד.

בהתאם למקרה, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות הדמיה:

  • אולטרסאונד דופלר להערכת זרימת הדם ואופי כלי הדם
  • MRI להערכת עומק המלפורמציה, גודלה והקשר שלה לשרירים, עצבים או איברים סמוכים
  • בדיקות נוספות לפי הצורך ובמקרים מורכבים

אבחון מדויק חשוב במיוחד לפני החלטה על טיפול.

איך מטפלים במלפורמציה ורידית?

לא כל מלפורמציה ורידית דורשת טיפול. כאשר אין כאב, גדילה, דימום או הפרעה תפקודית, ייתכן שיומלץ על מעקב בלבד.

כאשר קיימים תסמינים, אפשרויות הטיפול עשויות לכלול:

  • מעקב רפואי
  • חבישה אלסטית או גרב לחץ, בעיקר בגפיים
  • טיפול בכאב או בדלקת מקומית לפי הצורך
  • סקלרותרפיה – טיפול זעיר־פולשני שבו מוזרק חומר לתוך כלי הדם הלא תקינים כדי לגרום לסגירתם
    אמבוליזציה – חסימה מכוונת של כלי דם לא תקינים במקרים מסוימים
  • טיפול משולב עם ניתוח, במקרים נבחרים ומורכבים

הבחירה בטיפול תלויה בסוג המלפורמציה, המיקום שלה, עומק המעורבות, התסמינים והמצב הכללי של המטופל.

האם המנגיומה או מלפורמציה ורידית הן סרטן?

ברוב המקרים, לא. המנגיומה היא בדרך כלל גידול שפיר של כלי דם, ומלפורמציה ורידית היא מום מולד במבנה כלי הדם. שתיהן אינן נחשבות לסרטן.

עם זאת, חשוב לאבחן נכון את הממצא, במיוחד כאשר יש גדילה מהירה, כאב, דימום, שינוי משמעותי במראה, או כאשר האבחנה אינה ברורה.

טיפול במומים וסקולריים עם ד״ר אדם פרקש

ד״ר אדם פרקש הוא מומחה לרדיולוגיה פולשנית ווסקולרית, עם ניסיון בטיפול במומים וסקולריים, מלפורמציות ורידיות והמנגיומות. במסגרת הייעוץ ניתן להעריך את סוג הממצא, לבדוק האם נדרשת הדמיה נוספת, ולהחליט האם מתאים מעקב בלבד או טיפול זעיר־פולשני כגון סקלרותרפיה או אמבוליזציה.

אם קיימים כאב, נפיחות, שינוי צבע, דימום, גדילה של הנגע או חשד למלפורמציה ורידית – ניתן לקבוע ייעוץ להערכה אישית.

שאלות נפוצות

האם המנגיומה ומלפורמציה ורידית הן אותו דבר?

לא. המנגיומה היא בדרך כלל גידול שפיר של כלי דם, בעוד שמלפורמציה ורידית היא מום מולד במבנה הוורידים. הן עשויות להיראות דומות מבחוץ, אך ההתנהגות והטיפול שונים.

האם מלפורמציה ורידית נעלמת לבד?

בדרך כלל לא. מלפורמציה ורידית לרוב אינה נעלמת מעצמה, ולעיתים יכולה לגדול עם הגוף או להפוך לתסמינית עם השנים

האם המנגיומה נעלמת לבד?

חלק מההמנגיומות בילדות עשויות להצטמצם בהדרגה עם השנים. עם זאת, יש המנגיומות שדורשות מעקב או טיפול, במיוחד אם הן גדולות, כואבות, מדממות או מפריעות לתפקוד.

איך יודעים אם מדובר בהמנגיומה או במלפורמציה ורידית?

לעיתים ניתן לחשוד לפי המראה, הגיל שבו הופיע הנגע וההתנהגות שלו לאורך זמן, אך במקרים רבים נדרשת בדיקה רפואית ולעיתים גם אולטרסאונד או MRI.

מתי צריך לטפל במלפורמציה ורידית?

טיפול נשקל כאשר יש כאב, נפיחות, דימום, גדילה, פגיעה בתנועה, הפרעה תפקודית או השפעה משמעותית על איכות החיים. כאשר אין תסמינים, לעיתים מספיק מעקב בלבד.

מהי סקלרותרפיה?

סקלרותרפיה היא טיפול זעיר-פולשני שבו מוזרק חומר לתוך כלי הדם הלא תקינים של המלפורמציה הוורידית, במטרה לגרום לסגירתם ולהפחית תסמינים כמו כאב, נפיחות או דימום.

האם צריך MRI לפני טיפול?

במקרים רבים MRI עוזר להבין את עומק המלפורמציה, היקפה והקשר שלה לרקמות סמוכות. ההחלטה על MRI תלויה במיקום, בגודל ובתסמינים.

האם מדובר במצב מסוכן?

ברוב המקרים מדובר במצב שפיר, אך הוא עלול לגרום לכאב, נפיחות, דימום, פגיעה תפקודית או סיבוכים מקומיים. לכן חשוב לבצע הערכה מקצועית כאשר יש תסמינים או שינוי בממצא.

ד״ר אדם פרקש
ד״ר אדם פרקשמנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית וסקולרית ומרפאת המומים הווסקולריים, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים. יו"ר החוג לרדיולוגיה פולשנית בישראל. עודכן יולי 8, 2026.נבדק רפואית על ידי ד"ר אדם פרקש, יולי 8, 2026.

לתיאום ייעוץ

בפגישת הייעוץ ד״ר פרקש עובר איתך על ההדמיות והמסמכים, מסביר אילו אפשרויות קיימות ובודק אם טיפול בצנתור מתאים למצב שלך.

שעות ייעוץ
ימי שני, 15:00 עד 20:00
ייעוץ פרטי
עלית מדיקל, רחוב המלאכות 21, בניין B קומה 5, מודיעין
הטיפול עצמו
בחדר הצנתורים במרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
מה להביא
מכתב הפניה, דיסקי הדמיה, בדיקות דם ומסמכים רפואיים
מרחוק
אפשר לתאם גם ייעוץ בשיחת וידאו או בטלפון

כמה פרטים, ונחזור אליך

המזכירות חוזרת לתאם מועד.

נא לא לשלוח בטופס מידע רפואי רגיש. את הפרטים הרפואיים נעבור יחד בפגישה.

הפרטים הועברו לווטסאפ של המרפאה. אם החלון לא נפתח, אפשר להתקשר: 03-372-7847.

לתיאום ייעוץ03-372-7847