טיפול בשרירנים ברחם (מיומות) ללא ניתוח – אמבוליזציה (UFE)

דימום כבד בכל מחזור, שמחייב להחליף תחבושת כל שעה ומשאיר אותך מותשת ואנמית? לחץ ומלאות בבטן התחתונה, תכיפות במתן שתן, כאבי אגן, וימים שבהם קשה לצאת מהבית? אם אובחנו אצלך שרירנים ברחם (מיומות), ייתכן שכבר הציעו לך ניתוח, ולפעמים אפילו כריתת רחם. חשוב לדעת שקיימת גם דרך לטפל בשרירנים בלי ניתוח ובלי כריתת רחם.

אמבוליזציה של שרירנים ברחם (UFE, Uterine Fibroid Embolization) היא טיפול מתקדם המתבצע באמצעות צנתור זעיר-פולשני, ומאפשר הקטנה של השרירנים תוך שימור הרחם. ד"ר אדם פרקש, רדיולוג פולשני, מבצע את הטיפול ומלווה את המטופלת מהייעוץ ועד ההחלמה.

שרירנים ברחם, הנקראים גם מיומות, הם גידולים שפירים נפוצים של שריר הרחם. אצל חלק מהנשים הם אינם גורמים לשום תסמין, ואצל אחרות הם גורמים לדימום כבד בזמן המחזור, כאבי אגן, לחץ בבטן התחתונה ופגיעה משמעותית באיכות החיים. התסמינים תלויים במספר השרירנים, בגודלם ובמיקומם ברחם. מידע מורחב על המצב תמצאי בעמוד שרירנים ברחם.

תסמינים נפוצים

• דימום וסתי כבד או ממושך, לעיתים עם קרישים
• אנמיה, עייפות וחולשה כתוצאה מאיבוד דם
• תחושת לחץ או מלאות בבטן התחתונה
• כאבי אגן או גב תחתון
• תכיפות במתן שתן או לחץ על המעי
• הגדלה של היקף הבטן
• ירידה באיכות החיים בעקבות השרירנים

השרירנים זקוקים לאספקת דם עשירה כדי לגדול. במהלך הטיפול חוסמים באופן מבוקר את כלי הדם המזינים את השרירנים. ללא אספקת דם, השרירנים מתכווצים בהדרגה ומתרככים, והתסמינים משתפרים. רקמת הרחם הבריאה ממשיכה לקבל דם ממקורות נוספים, ולכן הרחם נשמר. טיפול אחד מטפל בכל השרירנים ברחם בבת אחת.

הטיפול מתאים במיוחד לנשים עם תסמינים של שרירנים, שמעוניינות לטפל בהם ללא ניתוח וללא הסרת הרחם:

• נשים עם דימום כבד, כאב או לחץ שנגרמים משרירנים
• נשים שהומלץ להן על כריתת רחם או כריתת שרירנים ומחפשות חלופה
• נשים עם שרירנים מרובים, שבהם ניתוח לכריתת השרירנים מורכב יותר
• נשים שמעדיפות להימנע מהרדמה כללית או מהחלמה ארוכה

הטיפול פחות מתאים, או דורש שיקול מיוחד, כאשר:

• יש היריון קיים
• קיים חשד לממאירות או שהאבחנה אינה ודאית
• יש זיהום פעיל באגן
• האישה מתכננת היריון בעתיד. במצב כזה ניתוח לכריתת השרירנים הוא לרוב הפרוצדורה המועדפת, אם כי יש דיווחים על הריונות לאחר אמבוליזציה. זה נושא לשיחה מעמיקה בייעוץ
• יש שרירנים בעלי מבנה מסוים, למשל שרירן על גבעול, שדורשים הערכה פרטנית

נשים ששוקלות אמבוליזציה עוברות בדיקת MRI לפני הטיפול, כדי להדגים את האנטומיה ואת אספקת הדם לשרירנים.

1. יצירת קשר. משאירים פרטים או מתקשרים, והמשרד חוזר לתיאום פגישה.
2. פגישת ייעוץ במודיעין. הייעוץ מתקיים במרפאת עלית מדיקל במודיעין, בימי שני. ד"ר פרקש עובר איתך על התסמינים, ההדמיות והמסמכים, מסביר את כל האפשרויות, כולל הניתוחיות, ובודק אם צנתור מתאים לך. כדאי להביא מכתב הפניה, דיסקים של הדמיות (אולטרסאונד, MRI), בדיקות דם ומסמכים רפואיים. אפשר לתאם גם ייעוץ בשיחת וידאו או בטלפון.
3. השלמת בירור. MRI של האגן, בדיקות דם ובירור גינקולוגי לפי הצורך.
4. קביעת מועד והכנה. ההליך מתבצע בחדר הצנתורים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. לפני הטיפול תקבלי הנחיות מפורטות לגבי צום, תרופות ובדיקות.

הטיפול מתבצע על ידי רדיולוג פולשני בחדר צנתורים, תחת הדמיה מתקדמת, בהרדמה מקומית וסדציה. אין צורך בהרדמה כללית.

• מבוצעת דקירה קטנה בעורק במפשעה או ביד.
• מוחדר צנתר דק ומנווט אל עורקי הרחם, כלי הדם המזינים את השרירנים.
• מוזרקים חלקיקים זעירים שחוסמים את אספקת הדם לשרירנים.
• הצנתר מוצא, ובמקום הדקירה מונח פלסטר. אין חתכים ואין תפרים.

הפעולה נמשכת לרוב כשעה. מדובר באשפוז יום או אשפוז קצר.

האם זה כואב? אי הנוחות במהלך הפעולה עצמה מינימלית, ומפחיתים אותה עם הרדמה מקומית וסדציה. אחרי ההליך, כשהשרירנים מאבדים את אספקת הדם, נשים רבות חוות התכווצויות וכאב. זה צפוי ומטופל בתרופות לשיכוך כאבים, תחילה דרך הווריד ואחר כך דרך הפה, למשך כמה ימים עד שבוע.

הרבה נשים מגיעות לצנתור הראשון שלהן עם חשש. בחדר הצנתורים את שוכבת על הגב, ערה אך רגועה בזכות הסדציה. הצוות מסביר כל שלב לפני שהוא מתבצע, ואת יכולה לבקש עוד תרופה להרגעה או לשיכוך כאב בכל רגע. בזמן הזרקת החלקיקים ייתכנו התכווצויות באגן, והצוות מטפל בהן מיד. אחרי ההליך עוברים לחדר התאוששות, שם ממשיכים לאזן את הכאב עד שאפשר לחזור הביתה. מומלץ שמישהו ילווה אותך ויסיע אותך הביתה.

בבית, הימים הראשונים הם הקשים יותר, ומשם ההרגשה משתפרת מיום ליום. קצב השיפור בדימום ובלחץ משתנה מאישה לאישה, וההערכה המלאה נעשית בביקורות המעקב.

• בימים הראשונים ייתכנו כאב, התכווצויות, עייפות, בחילה קלה וחום קל. התופעות משתפרות בהדרגה בעזרת טיפול תרופתי ומנוחה.
• תקופת ההחלמה נמשכת בדרך כלל כשבוע עד שבועיים.
• השרירנים מתכווצים בהדרגה במהלך השבועות והחודשים שלאחר הטיפול, ואיתם משתפרים הדימום והלחץ.
• בהמשך נקבעת ביקורת, ולפי הצורך הדמיה חוזרת להערכת התוצאה.

סקירה שיטתית של ארגון Cochrane, שהשוותה מחקרים אקראיים בין אמבוליזציה לבין ניתוח (כריתת רחם או כריתת שרירנים), מצאה ששביעות הרצון של המטופלות לא הייתה שונה באופן ברור בין שתי הקבוצות. לאחר אמבוליזציה האשפוז היה קצר יותר והחזרה לפעילות רגילה הייתה מהירה יותר. מנגד, אחרי אמבוליזציה היה סיכוי גבוה יותר להזדקק להתערבות ניתוחית נוספת, ושיעור הסיבוכים הקלים בשנה הראשונה היה גבוה יותר [1].

מחקר אמריקאי גדול שפורסם ב-2025 בכתב העת של החברה האמריקאית לרדיולוגיה פולשנית בחן נתונים של כ-78,000 מטופלות. משך האשפוז היה יום אחד אחרי אמבוליזציה לעומת חמישה ימים אחרי כריתת רחם. שיעור הצורך בעירוי דם היה 0.7% אחרי אמבוליזציה לעומת 1.8% אחרי כריתת רחם ו-2.0% אחרי כריתת שרירנים. שיעור ההתערבות החוזרת בתוך חמש שנים היה 15.5% אחרי אמבוליזציה ו-17.0% אחרי כריתת שרירנים, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית [2].

לפי הניסיון הקליני של ד"ר פרקש, סיכויי ההצלחה של הטיפול בנשים שנבחרו כראוי נעים בין 70 ל-90 אחוז. אין אפשרות להבטיח תוצאה, והסיכוי האישי שלך נבחן בייעוץ.

• תסמונת שלאחר אמבוליזציה: כאב, חום קל, בחילה ועייפות בימים הראשונים. זו תופעה שכיחה וזמנית.
• שטף דם או רגישות במקום הדקירה.
• הפרשה נרתיקית זמנית, ולעיתים יציאה של רקמת שרירן דרך הנרתיק.
• צורך בטיפול נוסף: חלק מהנשים יזדקקו בהמשך להליך נוסף, אמבוליזציה חוזרת או ניתוח [1][2].
• השפעה על הפוריות ועל השחלות: לטיפול עשויה להיות השפעה על הפוריות בחלק מהנשים. לפי סקירת Cochrane, הראיות בנושא הפוריות הן באיכות נמוכה מאוד [1]. נשים המתכננות היריון מתבקשות לדון בכך לעומק עם הרופא.
• זיהום או סיבוכים חמורים אחרים, שהם נדירים כאשר הטיפול מבוצע על ידי רופא מיומן ומנוסה.

הניתוחים לטיפול בשרירנים מותאמים לפי התסמינים, גודל השרירן ומיקומו, ויכולים לכלול כריתה של השרירן בלבד (מיומקטומיה), כריתה חלקית של הרחם או כריתה מלאה של הרחם (היסטרקטומיה).

• הרדמה: באמבוליזציה הרדמה מקומית וסדציה. בניתוח בדרך כלל הרדמה כללית.
• חתכים: באמבוליזציה דקירה אחת קטנה. בניתוח חתכים בבטן או ניתוח לפרוסקופי.
• אשפוז והחלמה: אשפוז קצר יותר וחזרה מהירה יותר לשגרה אחרי אמבוליזציה [1][2]. לפי ד"ר פרקש, מדובר בטיפול עם פחות סיבוכים והרבה פחות זמן החלמה.
• שימור הרחם: האמבוליזציה שומרת על הרחם. כריתת רחם מסירה אותו.
• טיפול חוזר: אחרי אמבוליזציה הסיכוי להתערבות נוספת גבוה יותר מאשר אחרי כריתת רחם [1][2].
• תכנון היריון: לנשים שמתכננות היריון, כריתת שרירנים היא לרוב האפשרות המועדפת.

ההחלטה מתקבלת יחד עם הרופא, ולעיתים גם בשיתוף הגינקולוג המטפל.

• כמה שרירנים יש לי, איפה הם ממוקמים ומה גודלם?
• האם ה-MRI שלי מתאים לתכנון הטיפול, או שצריך הדמיה נוספת?
• איך משתוות אמבוליזציה, כריתת שרירנים וכריתת רחם במקרה הספציפי שלי?
• איך התוכניות שלי לגבי היריון משפיעות על הבחירה?
• מה צפוי בשבוע הראשון אחרי הטיפול?
• מה קורה אם התסמינים לא משתפרים מספיק או חוזרים?

כדאי להביא רישום של המחזורים: כמה ימים הם נמשכים, כל כמה זמן צריך להחליף תחבושת או טמפון, וספירת דם עדכנית. הפרטים האלה עוזרים להעריך עד כמה השרירנים משפיעים עלייך, ומאפשרים למדוד את השיפור אחרי הטיפול.

דימום כבד עלול לגרום לחוסר ברזל ולאנמיה, שמתבטאים בעייפות, קוצר נשימה וקושי להתרכז. בזמן ששוקלים את האפשרויות, הרופא עשוי להמליץ לבדוק ספירת דם ומאגרי ברזל ולטפל באנמיה לפי הצורך. חלק מהנשים נעזרות בתרופות שמפחיתות את הדימום בתקופת הביניים. האמצעים האלה יכולים להקל על התקופה, אבל הם אינם מסלקים את השרירנים עצמם.

חשוב גם לזכור שלא כל שרירן מחייב טיפול. שרירנים שאינם גורמים לתסמינים אפשר לעיתים קרובות רק לעקוב אחריהם. ההחלטה לטפל נשענת על מידת הפגיעה באיכות החיים שלך, ולא רק על הגודל בהדמיה.

• לתכנן כמה ימי מנוחה בבית, עם עזרה במשימות הבית אם אפשר.
• לקחת את התרופות לשיכוך כאבים לפי ההנחיות, ולא לחכות שהכאב יתגבר.
• לשמור על מקום הדקירה נקי ויבש, ולהימנע מהרמת משאות כבדים בימים הראשונים.
• לשתות הרבה ולחזור בהדרגה להליכה ולפעילות רגילה.
• לפנות לצוות אם מופיעים חום גבוה, כאב חזק שאינו משתפר, הפרשה עם ריח רע, או נפיחות ודימום במקום הדקירה.

השרירנים ממשיכים להתכווץ במשך חודשים אחרי הטיפול, ולכן השיפור בדימום ובלחץ נמשך גם אחרי שההחלמה הראשונית מסתיימת. רוב הנשים חוזרות לשגרה מלאה, ובביקורות המעקב בודקים את התגובה לטיפול. אם התסמינים חוזרים בהמשך, אפשר לבחון שוב את כל האפשרויות, כולל אמבוליזציה חוזרת או ניתוח.

• "אם יש שרירנים, צריך להוציא את הרחם." כריתת רחם היא אחת האפשרויות, אבל קיימות גם אפשרויות ששומרות על הרחם, ביניהן כריתת שרירנים ואמבוליזציה.
• "צנתור מתאים רק לשרירן אחד קטן." טיפול אחד מטפל בכל השרירנים ברחם בבת אחת, גם כשיש כמה שרירנים. ההתאמה נקבעת לפי ה-MRI.
• "זה טיפול ניסיוני." אמבוליזציה של שרירנים נחקרה במחקרים אקראיים שהשוו אותה לניתוח, ונכללת בסקירות שיטתיות של ארגון Cochrane [1].
• "אחרי צנתור אין צורך במעקב." מעקב חשוב כדי לוודא שהשרירנים מגיבים, ולזהות מוקדם אם נדרש טיפול נוסף.

הטיפול בשרירנים הוא עבודת צוות. לפני אמבוליזציה חשוב שהגינקולוג המטפל יבצע הערכה גינקולוגית מלאה, כולל בדיקות שגרתיות ובמידת הצורך בירור של רירית הרחם, כדי לוודא שהתסמינים אכן נובעים מהשרירנים. ד"ר פרקש עובד בשיתוף עם הגינקולוג שלך, ומסכם איתו את התוכנית. אם עדיין אין לך גינקולוג מטפל, הנושא יעלה בפגישת הייעוץ.

אדנומיוזיס הוא מצב שבו רקמה דמוית רירית הרחם חודרת לשריר הרחם, ועלול לגרום לתסמינים דומים. גם בו אפשר לבחון טיפול בצנתור. לפרטים: טיפול באדנומיוזיס ללא כריתת רחם.

ד"ר אדם פרקש הוא מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית וסקולרית ומרפאת המומים הווסקולריים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, ויו"ר החוג לרדיולוגיה פולשנית בישראל. הוא ביצע אלפי פרוצדורות צנתור.

איפה מתקיים הייעוץ ואיפה מתבצע הטיפול?

הייעוץ מתקיים במרפאת עלית מדיקל במודיעין בימי שני. ההליך מתבצע בחדר הצנתורים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

1. Gupta JK, Sinha A, Lumsden MA, Hickey M. Uterine artery embolization for symptomatic uterine fibroids. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2014, Issue 12, CD005073. cochrane.org/evidence/CD005073
2. Hysterectomy and Myomectomy versus Uterine Artery Embolization for Symptomatic Fibroids and Adenomyosis: National and Regional Trends and Adverse Events in 70,000 Patients. Journal of Vascular and Interventional Radiology. 2025;36(6). doi:10.1016/j.jvir.2025.02.026