כאבי אגן כרוניים אצל נשים: אולי אלה הוורידים

בוורידים יש מסתמים קטנים, שתפקידם לדאוג שהדם יזרום בכיוון אחד, חזרה ללב. כשהמסתמים בוורידי השחלות או באגן לא נסגרים כמו שצריך, הדם זורם אחורה ונאגר. הוורידים מתרחבים, בדומה לדליות ברגליים, רק בתוך האגן.

הלחץ בוורידים המורחבים גורם לכאב ולתחושת כובד. היום משתמשים במונח רחב יותר: הפרעה ורידית באגן (PeVD). המצב שכיח יותר בנשים שעברו הריונות, כי ההריון מעמיס על ורידי האגן ומרחיב אותם.

אין סימן אחד שמוכיח את האבחנה, אבל יש דפוס אופייני:

• כאב עמום או כובד באגן, שנמשך יותר מחצי שנה
• כאב שמחמיר בעמידה ממושכת, בסוף היום או בהליכה ארוכה
• הקלה בשכיבה
• כאב במהלך יחסי מין או אחריהם
• החמרה לפני הווסת או במהלכה
• דליות בירכיים הפנימיות, בישבן או באזור הפות
• תחושת לחץ בשלפוחית או תכיפות במתן שתן

לכאב אגן כרוני יש סיבות רבות, ביניהן אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס, מיומות, בעיות במעי ובשלפוחית ובעיות בשרירי רצפת האגן. לכן האבחון נעשה בשיתוף עם רופאת הנשים, ושוללים סיבות אחרות.

זו אחת הסיבות שהמצב מאובחן באיחור. רוב הבדיקות נעשות בשכיבה, ובשכיבה הוורידים מתרוקנים ונראים כמעט רגילים. בנוסף, בדיקת אולטרסאונד רגילה מתמקדת ברחם ובשחלות, ולא תמיד בודקת את זרימת הדם בוורידים.

כדי לזהות גודש ורידי, משתמשים בבדיקות שמכוונות לכלי הדם: אולטרסאונד דופלר של ורידי האגן, CT או MRI עם הדמיה של ורידים, ובמקרים מסוימים ונוגרפיה, צילום ישיר של הוורידים בזמן צנתור. מידע מפורט על האבחון תמצאי במדריך על תסמונת הגודש באגן.

הטיפול המקובל הוא תסחיף ורידי האגן או ורידי השחלות (Embolization). זהו צנתור: מכניסים צנתר דק, צינורית דקה כמו חוט ספגטי, דרך וריד בצוואר, בזרוע או במפשעה. בהנחיית צילום, הרדיולוג הפולשני מגיע לוורידים המורחבים.

דרך הצנתר סוגרים את הוורידים הפגועים, בעזרת סלילים זעירים (קויל) ולעיתים גם חומר מקציף שגורם לווריד להיסגר. הדם מנותב לוורידים בריאים אחרים, הלחץ באגן יורד, ועם הזמן הכאב אמור לפחות. הרחם והשחלות נשארים במקומם.

פרטים נוספים על הטיפול תמצאי בעמוד טיפול בהפרעה ורידית באגן.

סקירה שיטתית רחבה שפורסמה ב-2016 בכתב העת Health Technology Assessment, מטעם המכון הלאומי לחקר הבריאות בבריטניה, בחנה את הקשר בין אי ספיקה של ורידי האגן לכאב אגן כרוני, ואת יעילות הטיפול בצנתור. לפי הסקירה, כ-75% מהנשים שעברו תסחיף חוו הקלה משמעותית מוקדמת בכאב, והשיפור נטה להישמר ואף לגדול עם הזמן. סיכון לתזוזה של סליל היה נמוך מ-2%, וכאב זמני אחרי הטיפול היה שכיח.

החוקרים הדגישו מגבלה חשובה: רוב הנתונים הגיעו מסדרות מקרים קטנות, ולא ממחקרים מבוקרים. לכן חשוב שהאבחון יהיה מדויק ושהבחירה במטופלות תיעשה בקפידה. בניסיון הקליני של ד"ר אדם פרקש, שיעורי ההצלחה בטיפולי צנתור נעים בין 70% ל-90%, בהתאם להתאמת המטופלת. אין בכך הבטחה לתוצאה.

הטיפול מתבצע באשפוז יום, בהרדמה מקומית ובתוספת סדציה. אין צורך בהרדמה כללית ואין צורך להישאר ללילה. אי הנוחות במהלך הפעולה מינימלית.

אחרי הטיפול ייתכנו כאב או לחץ באגן לכמה ימים, שמטופלים במשככי כאבים לפי הנחיית הצוות. רוב הנשים חוזרות לשגרה בהדרגה תוך זמן קצר. הצוות מסביר מראש מה צפוי ומתי לפנות.

זו שאלה שחשוב לשאול לפני הטיפול. הצנתור לא מסיר את הרחם או את השחלות, אבל בכל זאת, אישה שמתכננת הריון צריכה לדבר על כך בפגישת הייעוץ, כדי לקבל החלטה מותאמת למצבה ולתוכניות שלה.

כאב אגן כרוני משפיע על הרבה יותר מאשר על הגוף. נשים מספרות על ויתור על פעילות גופנית, על קושי לעמוד שעות בעבודה, על השפעה על הזוגיות ועל מצב הרוח. כשהכאב נמשך שנים בלי הסבר, נוצרת גם תחושה מתסכלת שאף אחד לא באמת מבין מה קורה.

בירור מסודר יכול לתת שני דברים חשובים: אבחנה, ותוכנית. גם אם יתברר שהכאב לא נובע מהוורידים, שלילת הסיבה הזאת מקדמת את החיפוש אחר הסיבה הנכונה. ואם הוורידים אכן מעורבים, יש טיפול שאפשר לדון בו.

• סיכומים של רופאת הנשים ושל רופאים נוספים שבדקו אותך
• תוצאות אולטרסאונד, CT או MRI, כולל הדיסקים אם יש
• רשימת התרופות שאת לוקחת, כולל גלולות ותרופות לדילול דם
• תיאור של הכאב: מתי הוא מופיע, מה מחמיר ומה מקל, וכמה זמן הוא נמשך
• מידע על הריונות קודמים ועל תוכניות להריון בעתיד

כדאי לנהל במשך שבועיים יומן כאב קצר, עם דירוג הכאב בבוקר ובערב, ורישום של עמידה ממושכת, וסת ויחסים. יומן כזה עוזר לזהות את הדפוס האופייני לגודש ורידי ולהבדיל אותו מסיבות אחרות.

אחרי הצנתור נקבע מעקב, כדי לבדוק איך הכאב משתנה לאורך השבועות והחודשים. השיפור לא תמיד מיידי, ולעיתים הוא מתפתח בהדרגה. אם התסמינים לא משתפרים כמצופה, בודקים שוב את הוורידים ואת הסיבות האפשריות האחרות, ומחליטים יחד על ההמשך.

שני המצבים יכולים לגרום לכאב אגן כרוני, לכאב ביחסים ולהחמרה סביב הווסת, ולכן קל לבלבל ביניהם. באנדומטריוזיס, רקמה דומה לרירית הרחם גדלה מחוץ לרחם וגורמת לדלקת. בגודש ורידי, מקור הכאב הוא ורידים מורחבים שהדם נאגר בהם.

רמז אחד להבדל הוא הקשר לתנוחה: כאב שמחמיר בעמידה ובסוף היום, ומוקל בשכיבה, מתאים יותר לגודש ורידי. רמז נוסף הוא דליות באזור הירכיים, הישבן או הפות. אבל רק בירור מסודר יכול לקבוע, ולעיתים שני המצבים קיימים יחד. לכן עובדים בשיתוף עם רופאת הנשים.

כאב אגן כרוני מתפתח בדרך כלל לאורך זמן. לעומת זאת, כאב פתאומי וחזק מאוד בבטן התחתונה, כאב עם חום גבוה, דימום חריג, או כאב בזמן הריון אפשרי, מחייבים פנייה מיידית לרופא או לחדר מיון. במצבים כאלה יש לשלול קודם בעיות דחופות, כמו היריון מחוץ לרחם, תסביב שחלה או זיהום.

אם הכאב מוכר לך כבר חודשים, ומתנהג באותה צורה פעם אחר פעם, אפשר להתחיל בבירור מסודר ומתוכנן, בשיתוף עם רופאת הנשים.

אם את סובלת מכאב אגן שלא מוצא הסבר, ובמיוחד אם הוא מחמיר בעמידה ומוקל בשכיבה, כדאי לבדוק גם את כלי הדם. מידע נוסף על המצב תמצאי בעמוד תסמונת גודש באגן. ד"ר אדם פרקש מקבל לייעוץ במרפאה בעלית מדיקל במודיעין. לתיאום ייעוץ.

המידע במאמר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי אבחון ובדיקה אצל רופא.