כאבי ברכיים משחיקת סחוס: טיפול בלי ניתוח

הסחוס הוא שכבה חלקה שמכסה את קצות העצמות במפרק ומאפשרת להן לנוע זו על זו בלי חיכוך. עם השנים, אחרי פציעות או בגלל עומס, הסחוס נשחק. זה מה שנקרא אוסטיאוארתריטיס, או בשפה יומיומית "שחיקת סחוס".

הכאב לא נובע רק מ"עצם על עצם". חלק חשוב ממנו קשור לדלקת ברקמות שסביב המפרק. בברך עם דלקת כרונית נוצרים כלי דם קטנים וחדשים, שגדלים לצידם גם סיבי עצב. השילוב הזה מזין את הדלקת ומגביר את תחושת הכאב. על הרעיון הזה מבוסס צנתור הברך.

הטיפול בשחיקת סחוס מתחיל תמיד בצעדים השמרניים, ולא בכדי. לחלק גדול מהאנשים הם עוזרים:

• פיזיותרפיה וחיזוק השרירים שסביב הברך, במיוחד הירך הקדמית
• ירידה במשקל, שמפחיתה את העומס על המפרק
• פעילות מתונה כמו הליכה, שחייה ורכיבה על אופניים נייחים
• משככי כאבים ונוגדי דלקת, לפי הנחיית רופא
• זריקות למפרק, כמו סטרואידים או חומצה היאלורונית

כשכל אלה לא מספיקים, והכאב פוגע באיכות החיים, האפשרות המוכרת היא ניתוח להחלפת מפרק. זה ניתוח טוב ומבוסס, אבל הוא ניתוח גדול עם תקופת החלמה ושיקום. יש אנשים שעדיין צעירים מדי עבורו, שיש להם מחלות רקע שמעלות את הסיכון, או שפשוט רוצים לדחות אותו. עבורם קיימת אפשרות ביניים.

GAE הוא קיצור של Genicular Artery Embolization, תסחיף עורקי הברך. זהו צנתור: הרדיולוג הפולשני מכניס צנתר דק, צינורית דקה כמו חוט ספגטי, דרך עורק במפשעה, ומנווט אותו בהנחיית צילום עד לעורקים הקטנים שמזינים את רקמת הברך.

שם הוא מאתר את האזורים שבהם יש ריבוי של כלי דם חריגים, שקשורים לדלקת. דרך הצנתר מוזרקים חלקיקים זעירים שמפחיתים את זרימת הדם לאזורים האלה. המטרה היא להרגיע את הדלקת ולהפחית את הכאב. הטיפול לא מחזיר את הסחוס שנשחק, ולא משנה את מבנה המפרק.

הסבר מפורט על התהליך תמצא במדריך המטופל לצנתור ברך, ועל הטיפול עצמו בעמוד צנתור ברך GAE.

חשוב להציג את התמונה בהגינות: GAE הוא טיפול חדש יחסית, והמחקרים עליו עדיין מצטברים.

סקירה שיטתית שפורסמה ב-2025 בכתב העת Journal of Orthopaedics ריכזה שלושה ניסויים אקראיים שבהם הושווה צנתור אמיתי לפעולת דמה, עם 138 מטופלים בסך הכול. באחד הניסויים, שכלל 21 מטופלים, ירידת הכאב אחרי חודש הייתה גדולה משמעותית בקבוצת הצנתור. בניסויים האחרים ההבדלים בין הקבוצות היו קטנים יותר ולא תמיד מובהקים. לא דווחו תופעות לוואי חמורות. החוקרים סיכמו שהטיפול בטוח ועשוי להקל על הכאב בטווח הקצר אצל מטופלים נבחרים, וקראו למחקרים גדולים יותר עם מעקב ארוך.

אחד הניסויים הבולטים, שפורסם ב-2024 בכתב העת BMJ Open, כלל 58 מטופלים בהולנד. אחרי ארבעה חודשים, הכאב ירד בשתי הקבוצות: בקבוצת הצנתור וגם בקבוצת הדמה, וההבדל ביניהן לא היה מובהק. לא היו תופעות לוואי חמורות. רוב תופעות הלוואי היו קלות, כמו שטף דם באזור הכנסת הצנתר.

מה זה אומר עבורך? שצנתור ברך הוא אפשרות שכדאי לשקול בצורה מושכלת, אחרי שמוצו הטיפולים השמרניים, ושההחלטה צריכה להתקבל עם רופא שמכיר גם את היתרונות וגם את המגבלות. בניסיון הקליני של ד"ר אדם פרקש, שיעורי ההצלחה בטיפולי צנתור נעים בין 70% ל-90%, בהתאם להתאמת המטופל. אין בכך הבטחה, וכל מקרה נבחן לגופו.

הטיפול נשקל בדרך כלל אצל מטופלים עם שחיקת סחוס קלה עד בינונית, עם כאב מתמשך שלא השתפר מספיק בטיפולים שמרניים, שלא מעוניינים בניתוח או שאינם מתאימים לו כרגע. ההחלטה מתקבלת אחרי בדיקה, עיון בצילומים ובבדיקות ההדמיה, ושיחה על הציפיות.

מידע נוסף על המצב עצמו תמצא בעמוד שחיקת סחוס בברך.

הצנתור מבוצע באשפוז יום. ההרדמה היא מקומית באזור הכנסת הצנתר, בתוספת סדציה שעוזרת להירגע. אין צורך בהרדמה כללית ואין צורך להישאר ללילה.

רוב המטופלים חוששים שזה יכאב. אי הנוחות במהלך הפעולה מינימלית, וההרדמה המקומית והסדציה מפחיתות אותה. אחרי הטיפול ממליצים על מנוחה קצרה, וחוזרים בהדרגה לפעילות לפי הנחיות הצוות. ייתכנו שטף דם קטן באזור הכנסת הצנתר או רגישות זמנית בברך.

לא בכל המקרים. צנתור הוא חלופה לניתוח עבור חלק מהמטופלים, עם פחות סיבוכים ופחות זמן החלמה, לפי הגישה הקלינית של ד"ר פרקש. אצל מטופלים עם שחיקה מתקדמת מאוד, החלפת מפרק עשויה להיות הפתרון המתאים יותר. בפגישת הייעוץ בודקים יחד באיזה שלב אתה נמצא ומה האפשרויות.

גם אם אתם שוקלים צנתור, ההרגלים היומיומיים ממשיכים להיות חשובים, לפני הטיפול ואחריו. שרירי ירך חזקים מורידים עומס מהמפרק, ולכן תרגילי חיזוק קבועים הם אחד הדברים המועילים ביותר. הליכה במישור, שחייה ואופניים נייחים שומרים על תנועה בלי להעמיס מדי. כדאי להימנע ככל האפשר מכריעות ממושכות, מירידה תכופה במדרגות ומקפיצות.

גם ירידה מתונה במשקל עשויה להפחית את העומס על הברך באופן מורגש. נעליים נוחות עם בולמי זעזועים, ומקל הליכה ביד הנגדית בימים הקשים, יכולים לעזור. כל אלה לא מחליפים טיפול, אבל הם משפרים את הסיכוי שהברך תתפקד טוב יותר לאורך זמן.

• האם שחיקת הסחוס שלי בשלב שבו צנתור נשקל?
• אילו בדיקות הדמיה צריך לפני הטיפול?
• מה הסיכונים במקרה שלי, לאור מחלות הרקע והתרופות שאני לוקח?
• מתי אפשר לחזור לפעילות, לעבודה ולנהיגה?
• מה האפשרויות אם הכאב לא ישתפר מספיק?

זריקה למפרק מכניסה חומר ישירות לתוך חלל הברך. סטרואידים מרגיעים דלקת, וחומצה היאלורונית נועדה לשפר את הסיכוך במפרק. ההשפעה של זריקות היא לעיתים זמנית, ויש מגבלה על מספר הזריקות שאפשר לתת.

צנתור ברך פועל בדרך אחרת: הוא לא נכנס לתוך המפרק, אלא מגיע דרך העורקים אל כלי הדם החריגים שבסביבת הדלקת, ומפחית את זרימת הדם אליהם. לכן הוא נשקל בדרך כלל אחרי שזריקות ושאר הטיפולים השמרניים לא נתנו הקלה מספקת. בפגישת הייעוץ אפשר לשאול על ההבדלים, ועל מה שמתאים במקרה הספציפי שלך.

שחיקת סחוס מתפתחת בדרך כלל לאט. לכן שינוי פתאומי מחייב בדיקה מהירה: ברך נפוחה, חמה ואדומה, במיוחד עם חום. כאב חזק שהופיע אחרי נפילה או סיבוב חד של הברך. ברך ש"ננעלת" ולא מצליחה להתיישר. או חוסר יכולת לדרוך על הרגל. במצבים כאלה צריך לפנות לרופא בהקדם, ולא לחכות לפגישת ייעוץ מתוכננת. גם נפיחות בשוק ובכף הרגל, עם כאב ואודם, דורשת בדיקה דחופה כדי לשלול קריש דם.

בכל המצבים האחרים, כאב כרוני שמגביל אותך הוא סיבה טובה מספיק לבירור מסודר. אין צורך לחכות עד שהכאב יהיה בלתי נסבל כדי לבדוק אילו אפשרויות קיימות.

אם הברך מגבילה אותך, הטיפולים הרגילים לא הספיקו, ואתה רוצה לבדוק אפשרות לפני ניתוח, אפשר לקבוע פגישה עם ד"ר אדם פרקש במרפאה בעלית מדיקל במודיעין. לתיאום ייעוץ.

המידע במאמר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי אבחון ובדיקה אצל רופא.