קם בלילה להשתין? טיפול בערמונית מוגדלת בלי ניתוח

לקימה בלילה להשתין יש שם רפואי: נוקטוריה. יש לה כמה סיבות אפשריות, ולכן הצעד הראשון הוא תמיד אבחון. בין הסיבות: שתייה מרובה בערב, קפה ואלכוהול, תרופות משתנות, סוכרת, בעיות לב, הפרעות שינה ודום נשימה בשינה, וגם בעיות בשלפוחית עצמה.

אצל גברים, אחת הסיבות השכיחות היא ערמונית מוגדלת. הערמונית היא בלוטה בגודל של אגוז מלך, שיושבת מתחת לשלפוחית ומקיפה את השופכה, הצינור שדרכו יוצא השתן. עם השנים היא נוטה לגדול. כשהיא גדלה, היא לוחצת על השופכה ומקשה על ריקון השלפוחית. השלפוחית לא מתרוקנת עד הסוף, מתמלאת מהר יותר, והתוצאה היא קימות חוזרות בלילה ותכיפות גם ביום.

לכן, אם אתה קם שוב ושוב בלילה, כדאי לפנות לבדיקה אצל רופא המשפחה או אורולוג. הבדיקות הנפוצות כוללות שאלון תסמינים, בדיקת שתן, בדיקת דם PSA, אולטרסאונד ולעיתים בדיקת זרימת שתן. רק אחרי שברור שהסיבה היא הערמונית, יש טעם לדבר על טיפול בה.

• זרם שתן חלש או מקוטע
• צורך להתאמץ או לחכות עד שהשתן מתחיל לזרום
• תחושה שהשלפוחית לא התרוקנה עד הסוף
• טפטוף בסוף ההטלה
• דחיפות: צורך פתאומי ללכת לשירותים מיד
• תכיפות: הליכה לשירותים כל שעה או שעתיים במהלך היום

אם יש לך דם בשתן, חום, כאבים עזים או חוסר יכולת להטיל שתן בכלל, זה מצב שדורש פנייה מיידית לרופא או לחדר מיון.

הטיפול בערמונית מוגדלת הוא מדורג. בשלב הראשון ממליצים בדרך כלל על שינויים בהרגלים: להפחית שתייה בשעות הערב, לצמצם קפה ואלכוהול, ולהתרוקן לפני השינה. השלב הבא הוא תרופות, שחלקן מרפות את השרירים סביב השופכה וחלקן מקטינות את הערמונית לאורך זמן.

אצל חלק מהגברים התרופות עובדות היטב. אצל אחרים הן לא מספיקות, או שיש להן תופעות לוואי שקשה לחיות איתן. כאן נכנסים לתמונה הטיפולים הפולשניים. האפשרות המוכרת ביותר היא ניתוח דרך השופכה (TURP) או ניתוחים דומים. אפשרות נוספת, שפחות גברים שמעו עליה, היא צנתור הערמונית.

צנתור הוא פעולה זעיר פולשנית: מכניסים צנתר, צינורית דקה כמו חוט ספגטי, דרך כלי דם במפשעה או בשורש כף היד. בהנחיית צילום, הרדיולוג הפולשני מנווט את הצנתר עד לעורקים הקטנים שמזינים את הערמונית.

דרך הצנתר מוזרקים חלקיקים זעירים, שחוסמים חלקית את זרימת הדם לערמונית. כשאספקת הדם יורדת, רקמת הערמונית מתכווצת בהדרגה, הלחץ על השופכה פוחת, והשתן זורם בקלות רבה יותר. השיפור לא מופיע ביום הטיפול עצמו. הוא מתפתח בהדרגה לאורך השבועות שאחרי.

מכיוון שהטיפול נעשה דרך כלי הדם, אין חתך בבטן, ואין הכנסת מכשירים דרך השופכה. הסבר מפורט על שלבי הפעולה תמצא במדריך המטופל לצנתור ערמונית.

כן. אחד המחקרים החשובים בתחום הוא ניסוי אקראי מבוקר שפורסם בכתב העת European Urology בשנת 2020. במחקר השתתפו 80 גברים עם תסמינים קשים של ערמונית מוגדלת, שלא השתפרו מספיק בטיפול תרופתי. חצי מהם עברו צנתור ערמונית אמיתי, וחצי עברו פעולת דמה, בלי לדעת לאיזו קבוצה שויכו.

אחרי שישה חודשים, השיפור בציון התסמינים (IPSS) בקבוצת הצנתור היה גדול יותר ב-13.2 נקודות בממוצע לעומת קבוצת הדמה, ואיכות החיים השתפרה גם היא באופן משמעותי. החוקרים סיכמו שהשיפור אחרי הצנתור גבוה בהרבה ממה שאפשר להסביר באפקט פלצבו. תופעות לוואי דווחו אצל 35% בקבוצת הצנתור ואצל 32.5% בקבוצת הדמה, כלומר שיעור דומה. החוקרים ציינו גם מגבלות: מרכז רפואי אחד, רק גברים עם תסמינים קשים, ומעקב של שנה.

מבחינת הניסיון הקליני של ד"ר אדם פרקש, שיעור ההצלחה בטיפולים בצנתור נע בין 70% ל-90%, בהתאם למצב ולהתאמת המטופל. אין בכך הבטחה לתוצאה, וכל מקרה נבחן לגופו.

הטיפול מתבצע באשפוז יום. מגיעים בבוקר, עוברים את הפעולה, ובדרך כלל חוזרים הביתה באותו יום. הפעולה נעשית בהרדמה מקומית באזור הכנסת הצנתר, בתוספת סדציה (טשטוש קל) כדי שתהיה רגוע. אין צורך בהרדמה כללית.

החשש הנפוץ ביותר לפני צנתור הוא שזה יכאב. בפועל, אי הנוחות במהלך הפעולה היא מינימלית, וההרדמה המקומית והסדציה מפחיתות אותה עוד יותר. בימים שאחרי ייתכנו תחושת צריבה בהטלת שתן, תכיפות זמנית או אי נוחות קלה באגן. הצוות מסביר מראש מה צפוי ומה לעשות אם משהו מדאיג.

הטיפול נשקל בדרך כלל אצל גברים עם תסמינים מטרידים של ערמונית מוגדלת, שהטיפול התרופתי לא עזר להם מספיק או גרם לתופעות לוואי, ושמעדיפים להימנע מניתוח או שניתוח מסוכן עבורם בגלל מחלות רקע. ההתאמה נקבעת אחרי אבחון מלא, שכולל בדרך כלל הדמיה של הערמונית והערכה של כלי הדם.

יש מצבים שבהם צנתור פחות מתאים, ואז ההמלצה תהיה אחרת. חשוב שהאבחון יכלול שלילה של סיבות אחרות לתסמינים. מידע נוסף על המצב עצמו תמצא בעמוד ערמונית מוגדלת (BPH), ועל הטיפול בעמוד צנתור ערמונית PAE.

ניתוח דרך השופכה הוא טיפול ותיק עם ניסיון רב שנים, והוא מתאים לגברים רבים. צנתור הוא חלופה לניתוח, עם פחות סיבוכים ופחות זמן החלמה, לפי הגישה הקלינית של ד"ר פרקש. ההבדל המרכזי הוא בדרך: בניתוח מסירים רקמה מבפנים, ובצנתור מקטינים את הערמונית דרך אספקת הדם שלה.

כל דרך מתאימה לאנשים אחרים. בפגישת הייעוץ עוברים יחד על הבדיקות, על ההעדפות שלך ועל היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, כדי שתוכל לבחור מתוך מידע מלא.

כדי שהפגישה תהיה יעילה, כדאי להגיע מוכן. הביאו את כל הבדיקות שכבר עשיתם: תוצאות PSA, בדיקות שתן, אולטרסאונד או MRI של הערמונית, וסיכומי ביקור אצל אורולוג. הכינו רשימה של התרופות שאתם לוקחים, כולל תרופות לדילול דם, כי הן חשובות לתכנון כל צנתור.

כדאי גם לנהל במשך כמה ימים יומן הטלת שתן פשוט: כמה פעמים קמתם בלילה, כמה פעמים ביום, ומה שתיתם בערב. היומן עוזר להבין אם הבעיה היא בעיקר בערמונית, או שיש גורמים נוספים שמשפיעים על הקימות בלילה. ולבסוף, רשמו לעצמכם את השאלות שמטרידות אתכם, כדי שלא תשכחו אותן באמצע השיחה.

קימה אחת בלילה נחשבת אצל רבים לדבר שכיח. אבל כשהקימות חוזרות כמה פעמים בכל לילה, השינה נקטעת, והעייפות מצטברת. זו לא גזרת גורל, וכדאי לברר את הסיבה ולא להשלים עם המצב.

אם אתה קם שוב ושוב בלילה ונמאס לך לתכנן את היום סביב השירותים, כדאי לבדוק אם צנתור ערמונית מתאים לך. ד"ר אדם פרקש, רדיולוג פולשני, מקבל לייעוץ במרפאה בעלית מדיקל במודיעין. לתיאום ייעוץ.

המידע במאמר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי אבחון ובדיקה אצל רופא.