כאב וכובד באשך: מתי זו וריקוצלה

זה מתחיל בתחושת כובד. בבוקר הכל בסדר, ולקראת הערב, אחרי יום של עמידה, אימון בחדר כושר או נסיעה ארוכה, מגיע כאב עמום ומושך באשך, לרוב בצד שמאל. כשנשכבים הוא נרגע. הרבה גברים צעירים לא מספרים על זה לאף אחד, ומחכים שזה יעבור. אבל זה בדיוק הדפוס שמתאים לווריקוצלה, מצב שכיח ושפיר שיש לו טיפול. המאמר הזה מסביר איך מזהים, מתי לדאוג ומה אפשר לעשות.

וריקוצלה היא הרחבה של הוורידים שמנקזים את הדם מהאשך, בדומה לדליות ברגליים. כשהמסתמים בווריד לא עובדים, הדם עומד ונאסף סביב האשך. הלחץ והגודש הם מה שגורם לתחושת הכובד. רוב המקרים הם בצד שמאל, בגלל הדרך שבה וריד האשך השמאלי מתנקז לווריד הכליה.

וריקוצלה שכיחה: לפי סקירה ב-Seminars in Interventional Radiology (2022), היא נמצאת אצל כ-10 עד 15 אחוז מהגברים בגיל הפוריות. לפי מחקר שפורסם ב-CVIR Endovascular (2025), כאב מופיע אצל כ-2 עד 10 אחוז מהגברים עם וריקוצלה. כלומר רוב הגברים עם וריקוצלה לא מרגישים כלום, אבל מי שכן, מרגיש את זה בשגרה.

• כאב עמום או תחושת כובד באשך, לא כאב חד ודוקר.
• התגברות בעמידה ממושכת, במאמץ, בחום ולקראת סוף היום.
• הקלה בשכיבה.
• לרוב בצד שמאל.
• לפעמים אפשר למשש מעל האשך מבנה רך ומתפתל, כמו "שקית תולעים", שבולט יותר בעמידה.
• לפעמים הבדל בגודל בין שני האשכים.

כאב של וריקוצלה מתפתח לאט ומשתנה לפי התנוחה. כאב אחר דורש בדיקה דחופה באותו יום:

• כאב פתאומי וחזק באשך, במיוחד עם בחילה או הקאה: יש לשלול תסביב אשך, מצב חירום.
• נפיחות מהירה, חום או אדמומיות: יש לשלול זיהום.
• גוש קשה באשך עצמו: צריך להיבדק בהקדם.

האבחנה מתחילה בבדיקה גופנית, בעמידה ובשכיבה, במנוחה ובזמן לחיצה (תמרון ולסלבה). לפי הבדיקה מדרגים את הווריקוצלה: דרגה 1 מורגשת רק בזמן לחיצה, דרגה 2 מורגשת במנוחה, ודרגה 3 נראית לעין. אחר כך עושים אולטרסאונד דופלר של שק האשכים, שמראה את הוורידים המורחבים ואת הזרימה האחורה, משווה את גודל האשכים, ובעיקר שולל סיבות אחרות לכאב. חשוב לדעת: לא כל כאב באשך אצל מי שיש לו וריקוצלה נובע ממנה, ולכן הבירור המלא חשוב לפני שמחליטים על טיפול.

גבר שמגיע בגלל כאב שואל לא פעם גם על פוריות, ולהפך. אלה שתי שאלות נפרדות. כשהמטרה היא להקל על כאב, ההחלטה נשענת על עוצמת הכאב, על ההשפעה שלו על השגרה ועל כך שנשללו סיבות אחרות. כשהמטרה היא פוריות, ההנחיות המקצועיות דורשות וריקוצלה מורגשת ובדיקת זרע לא תקינה. אם אתה מתכנן ילדים בשנים הקרובות, כדאי לעשות בדיקת זרע כחלק מהבירור, גם אם הסיבה שהגעת היא הכאב. כך ההחלטה מתקבלת עם כל המידע.

וריקוצלה מתגלה לא פעם בגיל ההתבגרות, בבדיקה שגרתית או כי הנער מרגיש כובד. ברוב המקרים מספיק מעקב. אורולוג ישקול טיפול כשיש כאב שמפריע, או כשיש הבדל משמעותי בגודל בין האשכים. ההחלטה אצל מתבגרים נעשית תמיד יחד עם אורולוג ילדים או אורולוג.

• תחתונים תומכים, במיוחד בימי עבודה ארוכים ובאימונים.
• הפסקות לשבת או לשכב כשהכובד מתגבר.
• משככי כאבים פשוטים לפי הצורך, בהתייעצות עם רופא.

אצל חלק מהגברים זה מספיק. כשזה לא מספיק, וכשהכאב פוגע בעבודה, בספורט או בשינה, אפשר לטפל בגורם עצמו.

הטיפול סוגר את הווריד הפגום, כך שהדם מנותב לוורידים בריאים והגודש נעלם. בצנתור (אמבוליזציה) עושים את זה מבפנים: דרך פתח של מילימטרים במפשעה או בצוואר, בהרדמה מקומית, מכניסים צנתר דק עד וריד האשך וסוגרים אותו בסלילים זעירים, לפעמים עם חומר טרשה. אין חתך ואין תפרים, וחוזרים הביתה באותו יום. אספקת הדם לאשך נשמרת, כי היא מגיעה דרך עורק.

סקירה ב-Seminars in Interventional Radiology מתארת חזרה לפעילות יומיומית אחרי 24 שעות והימנעות מהרמת משאות כבדים במשך שבועיים. בפועל: עבודה משרדית למחרת, וחזרה לריצה ולאימוני כוח אחרי כשבועיים.

במחקר האירי על 225 גברים שטופלו בצנתור לאורך 15 שנה, הצנתור הצליח טכנית אצל 96 אחוז. הצלחה קלינית, כלומר שיפור בתלונה, דווחה אצל 93.75 אחוז מהמקרים שבהם הצנתור הצליח טכנית. שיעור הסיבוכים היה 1.78 אחוז, בלי סיבוכים חמורים. וריקוצלה יכולה לחזור אחרי כל טיפול: חזרה שאושרה באולטרסאונד נמצאה אצל כ-6 אחוז מהמשיבים למעקב, במעקב ממוצע של כ-8 שנים.

האפשרות האחרת היא ניתוח לקשירת הווריד. שתי הדרכים יעילות. מטא-אנליזה שהשוותה ביניהן (Liu ועמיתיו, 2022, כפי שמצוטטת בסקירה הנ"ל) מצאה פחות סיבוכים בצנתור ולא מצאה הבדל מובהק בשיעור החזרה. הניתוח לא כרוך בקרינה, והצנתור לא כרוך בחתך. ההחלטה נעשית לפי הבדיקות והאנטומיה, ובשיחה פתוחה על היתרונות והחסרונות.

לדברי ד"ר אדם פרקש, הצנתור לטיפול בווריקוצלה בשערי צדק מכוסה בכל תוכניות השב"ן של כל קופות החולים.

להרחבה: צנתור לטיפול בווריקוצלה ללא ניתוח · וריקוצלה ופוריות

1. Ni Mhiochain de Grae M, et al. A fifteen-year retrospective analysis of varicocele embolization. CVIR Endovascular. 2025;8:59. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12283497/
2. Torkian P, et al. Varicocele Embolization: Interventional Radiologist's Perspective. Semin Intervent Radiol. 2022;39(6):581-586. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9767774/
3. Abolhasani Foroughi A, et al. Relationship of Clinical and Ultrasonographic Grading of Varicocele with Semen Analysis Profile and Testicular Volume. J Reprod Infertil. 2022;23(2):84-92. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9363911/