צנתור ערמונית, בלי ניתוח

צנתור ערמונית (PAE) הוא טיפול זעיר פולשני לערמונית מוגדלת. במקום לנתח, מצמצמים את אספקת הדם לערמונית דרך צנתר דק, והיא קטנה בהדרגה.

כשהערמונית קטנה, הלחץ על השופכה יורד ותסמיני השתן משתפרים. את הטיפול מבצע רדיולוג פולשני בהנחיית הדמיה, בלי ניתוח פתוח.

לפי האיגוד האמריקאי לרדיולוגיה התערבותית (Society of Interventional Radiology), צנתור ערמונית הוא טיפול חדשני ומבטיח לערמונית מוגדלת, עם פרופיל בטיחות גבוה ושביעות רצון גבוהה של מטופלים בטווח הקצר.

מחקרים קליניים מראים שיפור משמעותי בתסמיני השתן ובאיכות החיים אצל מרבית המטופלים, ואצל רבים מהם ההשפעה נשמרת לאורך כמה שנים. על הנתונים שרלוונטיים למצב שלך אפשר לשאול בפגישת הייעוץ.

קם שלוש, ארבע פעמים בלילה לשירותים?

זה מתחיל בקטן. פעם אחת בלילה, אחר כך פעמיים, ובשלב מסוים כבר מתכננים את היום לפי המקום של השירותים הקרובים. הזרם חלש, לוקח זמן להתחיל, ותמיד נשארת התחושה שהשלפוחית לא התרוקנה עד הסוף. הרבה גברים חיים ככה שנים, כי הם בטוחים שהאפשרות היחידה היא ניתוח, והם לא מוכנים לזה.

אצל רוב הגברים מעל גיל 50 הסיבה היא הגדלה שפירה של הערמונית (BPH). הערמונית יושבת סביב השופכה, הצינור שדרכו יוצא השתן, וכשהיא גדלה היא לוחצת עליה. החדשות הטובות הן שיש היום דרך לטפל בערמונית מוגדלת בלי חתך ובלי הרדמה כללית: צנתור ערמונית, או בשמו המקצועי אמבוליזציה של עורקי הערמונית (PAE).

בעמוד הזה ריכזנו את כל מה שחשוב לדעת לפני שמחליטים: למי הטיפול מתאים ולמי לא, איך נראה התהליך מהפגישה הראשונה ועד הטיפול, מה קורה ביום עצמו, איך נראית ההחלמה, מה הסיכונים, ומה אומרים המחקרים בהשוואה לניתוח.

מה זה צנתור ערמונית, בקצרה

צנתור ערמונית (PAE) הוא טיפול זעיר פולשני לערמונית מוגדלת. במקום לנתח, מצמצמים את אספקת הדם לערמונית דרך צנתר דק, והיא קטנה בהדרגה. כשהערמונית קטנה, הלחץ על השופכה יורד ותסמיני השתן משתפרים.

צנתור הוא פעולה זעירה שבה מכניסים צנתר, צינורית דקה כמו חוט ספגטי, דרך כלי הדם, ודרכו מבצעים את הטיפול מבפנים. את הטיפול מבצע רדיולוג פולשני בהנחיית הדמיה, כך שהרופא רואה על המסך בכל רגע איפה נמצא הצנתר.

התסמינים שמביאים מטופלים לבדיקה

• קימה כמה פעמים בלילה כדי להשתין
• צורך ללכת לשירותים לעיתים קרובות גם במהלך היום
• קושי להתחיל את זרם השתן
• זרם חלש או מקוטע
• תחושה שהשלפוחית לא התרוקנה עד הסוף
• דחיפות פתאומית שקשה להתאפק איתה

אלה תסמינים אופייניים להגדלה שפירה של הערמונית, אבל הם יכולים לנבוע גם מסיבות אחרות. רק בדיקה אצל רופא יכולה לקבוע מה הגורם אצלך. להרחבה על המצב עצמו, על האבחון ועל האפשרויות השונות, אפשר לקרוא בעמוד ערמונית מוגדלת (BPH): תסמינים ואבחון.

למי צנתור ערמונית מתאים, ולמי פחות

הטיפול נבחן בדרך כלל עבור

• גברים עם תסמיני שתן בינוניים עד קשים בגלל ערמונית מוגדלת
• מי שלא הגיב מספיק לטיפול תרופתי, או סובל מתופעות לוואי של התרופות
• מי שמעדיף להימנע מניתוח, למשל בגלל החשש מפגיעה בתפקוד המיני
• מי שנמצא בסיכון ניתוחי גבוה בגלל גיל או מחלות רקע
• גברים עם ערמונית גדולה במיוחד, שבה ניתוח דרך השופכה מורכב יותר

טיפול הצנתור נבדק גם אצל גברים עם צנתר שתן קבוע בגלל אצירת שתן. בסדרה גדולה של 1,075 מטופלים שפורסמה בכתב העת של האיגוד האמריקאי לרדיולוגיה התערבותית, 119 מתוך 126 המטופלים שהגיעו עם צנתר שתן (94%) היו בלי צנתר שלושה חודשים אחרי הטיפול [4].

ומתי הטיפול פחות מתאים

לא כל ערמונית מוגדלת מתאימה לצנתור. ההתאמה נקבעת רק אחרי הערכה רפואית מקיפה ובדיקות הדמיה, ולפעמים ההמלצה תהיה טיפול אחר. בין המצבים שמחייבים בחינה זהירה במיוחד:

• חשד לסרטן ערמונית שעוד לא נשלל בבירור
• טרשת עורקים קשה או עורקים מפותלים מאוד, שמקשים על הגעה לעורקי הערמונית
• אי ספיקת כליות משמעותית או רגישות לחומר ניגוד
• בעיות בשלפוחית עצמה, שבהן הערמונית אינה הסיבה העיקרית לתסמינים

לכן חלק חשוב מהבירור הוא לוודא שהערמונית היא באמת מקור הבעיה, ושהמבנה של כלי הדם מאפשר טיפול בטוח. אם מתברר שהצנתור אינו האפשרות הנכונה, ד"ר פרקש יסביר למה, ואילו אפשרויות אחרות כדאי לבחון יחד עם האורולוג.

התהליך: מהפנייה ועד יום הטיפול

שלב 1: פגישת ייעוץ במודיעין

הייעוץ הפרטי מתקיים במרפאת עלית מדיקל במודיעין, בימי שני. בפגישה ד"ר פרקש עובר איתך על התסמינים, ההדמיות והבדיקות הקיימות, מסביר אילו אפשרויות קיימות ובודק אם טיפול בצנתור מתאים למצב שלך. כדאי להביא מכתב הפניה, דיסקי הדמיה, בדיקות דם ומסמכים רפואיים, כולל תוצאות PSA ואולטרסאונד אם יש. אפשר לתאם גם ייעוץ ראשוני בשיחת וידאו.

שלב 2: בדיקות משלימות

לפני הטיפול נדרשות בדרך כלל בדיקות הדמיה של הערמונית ושל כלי הדם באגן, כדי לתכנן מראש את הדרך אל עורקי הערמונית. לעיתים נדרשות גם בדיקות דם, הערכה אורולוגית ושאלון תסמינים. אם אתה נוטל תרופות לדילול דם, הרופא ינחה אותך אם ומתי להפסיק אותן זמנית.

שלב 3: קביעת מועד

הטיפול עצמו מתבצע בחדר הצנתורים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. המזכירות מסבירה את אפשרויות הכיסוי ומתאמת את המועד. לפני הטיפול מקבלים הוראות מדויקות: מתי לצום, אילו תרופות לקחת בבוקר ומה להביא.

מה קורה ביום הטיפול

הגעה והכנה

מגיעים בבוקר, עוברים קבלה ומקבלים עירוי. רוב המטופלים מגיעים עם מלווה שיוכל להחזיר אותם הביתה בסוף היום.

ההרדמה

הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית בלבד, בתוספת סדציה (טשטוש קל) לפי הצורך. אין צורך בהרדמה כללית. המטופל ער או רדום קלות, נושם לבד, ויכול לדבר עם הצוות.

הפעולה, צעד אחר צעד

1. כניסה זעירה: ניקוב קטן בעור, לרוב במפשעה או בפרק כף היד. דרכו מוחדר צנתר דק אל כלי הדם.
2. ניווט בהדמיה: בהנחיית הדמיה מדויקת הצנתר מגיע אל עורקי הערמונית, בצד ימין ובצד שמאל.
3. חסימה מבוקרת: דרך הצנתר מוזרקים חלקיקים זעירים, שחוסמים את אספקת הדם לאזורים מסוימים בערמונית.
4. סיום: הצנתר מוצא, ונקודת הכניסה נסגרת בלחץ או בהתקן סגירה קטן.

הפעולה נמשכת לרוב כשעה, ואחריה כשעת התאוששות, לפעמים יותר. הטיפול נעשה באשפוז יום, וברוב המקרים משתחררים הביתה באותו היום, בלי לינה בבית החולים. ברוב המקרים הסימן החיצוני היחיד שנשאר הוא נקודת ניקוב קטנה של 2 עד 3 מילימטר.

האם זה כואב?

זה החשש הכי נפוץ לפני צנתור. אי הנוחות היא מינימלית, ומפחיתים אותה בעזרת הרדמה מקומית וסדציה. רוב המטופלים מרגישים בעיקר את הדקירה של זריקת ההרדמה המקומית, ולעיתים תחושת חום חולפת כשמוזרק חומר הניגוד.

ההחלמה: מה צפוי בימים ובשבועות שאחרי

הימים הראשונים

רוב המטופלים חוזרים לפעילות יומיומית תוך כמה ימים. ייתכנו תכיפות, צריבה במתן שתן, אי נוחות באגן או עייפות. לעיתים מופיעה החמרה זמנית בתסמיני השתן לפני שמתחיל השיפור. הרופא נותן מראש תרופות להקלה והנחיות מה לעשות אם משהו לא מסתדר.

שבוע עד שבועיים

התסמינים הזמניים שאחרי הטיפול חולפים בדרך כלל בתוך התקופה הזו. אפשר לחזור לעבודה משרדית מוקדם יותר, לפי ההרגשה.

השבועות והחודשים הבאים

הערמונית ממשיכה לקטון בהדרגה, והשיפור בתסמינים מצטבר לאורך שבועות עד חודשים. חשוב לדעת את זה מראש: השיפור לא מגיע ביום שאחרי, אלא בתהליך. המעקב נקבע במכתב השחרור, ובדרך כלל כולל שאלון תסמינים ולעיתים הדמיה חוזרת.

סיכונים ותופעות לוואי

לכל הליך רפואי יש סיכונים, וחשוב להכיר אותם לפני שמחליטים.

• תופעות שכיחות וזמניות: כאב קל באזור האגן, תכיפות במתן שתן ותחושת צריבה. הן בדרך כלל חולפות בתוך שבוע עד שבועיים.
• דם בשתן או בזרע: לעיתים מופיע בימים שאחרי הטיפול, ובדרך כלל חולף לבד.
• באזור הדקירה: שטף דם קטן או רגישות מקומית.
• סיבוכים משמעותיים: נדירים, ובהם דימום, קרישי דם, זיהום, ופגיעה בכלי דם או באיברים סמוכים אם חלקיקים מגיעים לאזור לא מתוכנן.
• קרינה: הטיפול נעשה בהנחיית קרינת רנטגן. ציוד מתקדם וטכניקות ייעודיות מפחיתים את כמות הקרינה.

כדי לתת תמונה מספרית: בסדרה של 1,075 מטופלים, 7 מטופלים (0.65%) חוו תופעת לוואי חמורה לפי סיווג האיגוד האמריקאי לרדיולוגיה התערבותית, וכולן חלפו בלי נזק קבוע [4]. במחקר אקראי מול ניתוח TURP, נרשמו פחות תופעות לוואי אחרי צנתור ערמונית מאשר אחרי ניתוח (36 לעומת 70 אירועים) [1].

ההליך דורש מיומנות גבוהה, ולכן חשוב שיבוצע בידי רדיולוג פולשני מנוסה. ד"ר אדם פרקש מנהל את היחידה לרדיולוגיה פולשנית וסקולרית במרכז הרפואי שערי צדק ומכהן כיו"ר החוג לרדיולוגיה פולשנית בישראל. עוד על ד"ר פרקש.

צנתור ערמונית לעומת ניתוח (TURP)

הניתוח הנפוץ לערמונית מוגדלת הוא כריתה דרך השופכה (TURP). זה ניתוח ותיק ויעיל, ויש מצבים שבהם הוא הבחירה הנכונה. ההבדלים העיקריים:

נושא	צנתור ערמונית (PAE)	ניתוח ערמונית (TURP)
גישה	צנתר דק דרך כלי דם, בלי חתכים ניתוחיים	מכשיר ניתוחי דרך השופכה
הרדמה	מקומית וסדציה	בדרך כלל כללית או אזורית (בגב)
אשפוז	לרוב אשפוז יום	לרוב לינה בבית החולים
חזרה לשגרה	תוך כמה ימים, ברוב המקרים	החלמה ממושכת יותר
תפקוד מיני	סיכון נמוך מאוד לפגיעה	סיכון גבוה יותר, בעיקר לשפיכה אחורית
עוצמת השיפור	שיפור משמעותי בתסמינים, מעט פחות מהניתוח במדדי זרימה	שיפור חזק יותר בזרימה ובהקטנת הערמונית

מה אומר המחקר על ההשוואה

במחקר אקראי משווייץ שפורסם ב-BMJ, 103 גברים חולקו באקראי לצנתור ערמונית או לניתוח TURP. הצנתור בוצע בהרדמה מקומית, והניתוח בהרדמה אזורית או כללית. אחרי 12 שבועות, ציון התסמינים (IPSS) ירד בממוצע ב-9.2 נקודות אחרי צנתור וב-10.8 נקודות אחרי ניתוח. הניתוח השיג שיפור גדול יותר בעוצמת זרם השתן, בשתן שנשאר בשלפוחית ובהקטנת הערמונית, ואילו אחרי הצנתור היו פחות תופעות לוואי [1].

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024, שכללה 810 מטופלים, הגיעה למסקנה דומה: הניתוח משפר יותר את מדדי הזרימה, והצנתור מלווה בפחות תופעות לוואי. החוקרים תיארו את הצנתור כאפשרות טיפול עבור מטופלים שלא יכולים לעבור ניתוח או שהטיפול התרופתי לא עזר להם [5].

במילים פשוטות: הניתוח חזק יותר במדדים המכניים, והצנתור עדין יותר, עם החלמה קצרה וסיכון נמוך יותר. הבחירה תלויה בגודל הערמונית, בחומרת התסמינים, בבריאות הכללית ובמה שחשוב לך. ההחלטה מתקבלת יחד עם הרופא המטפל, ולעיתים גם עם האורולוג.

עד כמה הטיפול יעיל, ולכמה זמן

לפי הניסיון הקליני של ד"ר פרקש, סיכויי ההצלחה של הטיפול הם בין 70 ל-90 אחוז, בהתאם למצב של כל מטופל. גם המחקר הרפואי תומך ביעילות של הטיפול:

• מול טיפול דמה: במחקר אקראי שפורסם ב-European Urology, 80 גברים עם תסמינים קשים חולקו לצנתור אמיתי או לפעולת דמה. אחרי חצי שנה, השיפור בציון התסמינים בקבוצת הצנתור היה גדול ב-13.2 נקודות מאשר בקבוצת הדמה [2].
• לטווח ארוך: במחקר של 1,072 מטופלים שנעקבו עד עשר שנים, השיפור הממוצע בציון התסמינים בביקור האחרון היה כ-10 נקודות, אחרי מעקב ממוצע של יותר מארבע שנים [3].

חשוב לדעת גם את הצד השני: הערמונית יכולה להמשיך לגדול עם השנים. באותו מחקר ארוך טווח, 21.1% מהמטופלים נזקקו לטיפול נוסף בתוך 5 שנים, ו-58.1% בתוך 10 שנים, בין אם צנתור חוזר, ניתוח או תרופות [3]. גם אחרי ניתוח יש מטופלים שנזקקים לטיפול חוזר, וזה נושא ששווה לשאול עליו בפגישת הייעוץ. להרחבה על השאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים, ראו המדריך למטופל: כל מה שחשוב לדעת לפני צנתור ערמונית.

שאלות ששווה לשאול בפגישת הייעוץ

כדי לצאת מהפגישה עם תמונה ברורה, כדאי להגיע עם רשימה קצרה. הנה כמה שאלות שמטופלים מוצאים מועילות:

• האם הערמונית היא באמת הסיבה לתסמינים שלי, או שיש גורם נוסף?
• מה גודל הערמונית שלי, ואיך זה משפיע על הסיכוי להצלחה?
• מה הסיכוי שאצטרך טיפול נוסף בעתיד, ומה האפשרויות אם זה יקרה?
• אילו תרופות אוכל להפסיק אחרי הטיפול, ומתי?
• מתי אוכל לחזור לעבודה, לנהיגה ולפעילות גופנית?
• מה כדאי לעשות אם התסמינים מחמירים בימים הראשונים?

אין שאלה קטנה מדי. המטרה היא שתקבל החלטה רגועה ומושכלת, בקצב שלך. אפשר להגיע לפגישה עם בת הזוג או עם בן משפחה, ולפעמים זה עוזר לזכור את כל הפרטים ולשאול את מה ששכחת. אחרי הפגישה מקבלים סיכום כתוב עם ההמלצה ועם הצעדים הבאים.

האם הטיפול מתאים לך?

ההתאמה נקבעת בפגישת ייעוץ, אחרי מעבר על ההדמיות והבדיקות. כדאי להביא את כל המסמכים הרפואיים. אם גם הברכיים מציקות, אפשר לקרוא על צנתור ברך (GAE) לכאבי ברכיים.

המידע בעמוד הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. תוצאות הטיפול משתנות ממטופל למטופל.

שאלה נוספת

איפה מתקיים הייעוץ ואיפה הטיפול?

הייעוץ הפרטי מתקיים במרפאת עלית מדיקל במודיעין, בימי שני אחר הצהריים. הטיפול עצמו מתבצע בחדר הצנתורים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. לתיאום, ראו עמוד יצירת הקשר.

מקורות

1. Abt D, et al. Comparison of prostatic artery embolisation (PAE) versus transurethral resection of the prostate (TURP) for benign prostatic hyperplasia: randomised, open label, non-inferiority trial. BMJ. 2018;361:k2338. doi.org/10.1136/bmj.k2338
2. Pisco JM, et al. Randomised Clinical Trial of Prostatic Artery Embolisation Versus a Sham Procedure for Benign Prostatic Hyperplasia. European Urology. 2020. doi.org/10.1016/j.eururo.2019.11.010
3. Bilhim T, et al. Long-Term Outcome of Prostatic Artery Embolization for Patients with Benign Prostatic Hyperplasia: Single-Centre Retrospective Study in 1072 Patients Over a 10-Year Period. Cardiovascular and Interventional Radiology (CIRSE). 2022. doi.org/10.1007/s00270-022-03199-8
4. Bhatia S, et al. Prostatic Artery Embolization: Mid- to Long-Term Outcomes in 1,075 Patients. Journal of Vascular and Interventional Radiology (SIR). 2025. doi.org/10.1016/j.jvir.2024.11.002
5. Altman R, et al. Comparing prostatic artery embolization to surgical and minimally invasive procedures for the treatment of benign prostatic hyperplasia: a systematic review and meta-analysis. BMC Urology. 2024. doi.org/10.1186/s12894-023-01397-1