וריקוצלה טיפול בצנתור (אמבוליזציה) ללא ניתוח – שיפור פוריות הגבר

כאב עמום ומושך באשך, תחושת כובד בשק האשכים שמתגברת אחרי יום עמידה, אימון או נסיעה ארוכה, ולפעמים מבנה רך מעל האשך שמרגיש כמו "שקית תולעים". הרבה גברים צעירים חיים עם זה שנים, מתביישים לשאול, או מגלים את האבחנה רק כשבדיקת זרע חוזרת לא תקינה. וריקוצלה (דליות באשך) היא מצב נפוץ ושפיר, ויש היום דרך לטפל בו בלי ניתוח, בלי חתך ובלי הרדמה כללית: צנתור והסגרה של הווריד מבפנים (אמבוליזציה).

וריקוצלה היא הרחבה של רשת הוורידים שמנקזת את הדם מהאשך. בדרך כלל מסתמים בווריד האשך מונעים מהדם לזרום אחורה. כשהם לא עובדים כראוי, הדם עומד ונאסף סביב האשך, הוורידים מתרחבים והטמפרטורה באזור עולה. ייצור זרע רגיש לחום, ולכן אצל חלק מהגברים וריקוצלה קשורה לירידה באיכות הזרע. רוב המקרים הם בצד שמאל, בגלל הדרך שבה וריד האשך השמאלי מתנקז לווריד הכליה.

לפי סקירה שפורסמה ב-Seminars in Interventional Radiology (2022), וריקוצלה קיימת אצל כ-10 עד 15 אחוז מהגברים בגיל הפוריות, ועד כ-35 אחוז מהגברים עם אי-פוריות ראשונית. מחקר שפורסם ב-CVIR Endovascular (2025) מציין שכאב מופיע אצל כ-2 עד 10 אחוז מהגברים עם וריקוצלה. כלומר, רוב הגברים עם וריקוצלה לא סובלים בכלל, ולא כל וריקוצלה צריכה טיפול.

• כאב עמום או תחושת כובד באשך, לרוב בצד שמאל, שמתגבר בעמידה ממושכת, במאמץ ובחום ונרגע בשכיבה.
• מבנה רך ומתפתל מעל האשך, שמורגש יותר בעמידה.
• הבדל בגודל בין שני האשכים, במיוחד אצל מתבגרים.
• קושי להיכנס להריון, עם בדיקת זרע לא תקינה.

כאב פתאומי וחזק באשך, נפיחות מהירה, חום, אדמומיות או גוש קשה אינם וריקוצלה טיפוסית. במקרים כאלה צריך להיבדק באותו יום, כדי לשלול מצבים דחופים כמו תסביב אשך או זיהום.

בבדיקה גופנית מקובל לדרג את הווריקוצלה לפי שיטת Dubin ו-Amelar, כפי שמתואר במחקר שפורסם ב-Journal of Reproduction and Infertility (2022):

• תת-קלינית (דרגה 0): לא מורגשת בבדיקה, נראית רק באולטרסאונד.
• דרגה 1: מורגשת רק בזמן לחיצה (תמרון ולסלבה).
• דרגה 2: מורגשת במנוחה, אבל לא נראית לעין.
• דרגה 3: נראית לעין דרך עור שק האשכים.

הדרגה חשובה כי היא משפיעה על ההחלטה. לפי ההנחיות המשותפות של איגוד האורולוגים האמריקאי והאיגוד האמריקאי לרפואת פריון (AUA/ASRM, 2021), אין להמליץ על טיפול בווריקוצלה שאינה מורגשת ונמצאה רק בבדיקת הדמיה, כשהמטרה היא פוריות.

האבחנה מתחילה בבדיקה גופנית בעמידה ובשכיבה, במנוחה ובזמן לחיצה. בדיקת אולטרסאונד דופלר של שק האשכים מאשרת את האבחנה, מראה את הוורידים המורחבים ואת הזרימה האחורה, ומשווה את נפח שני האשכים. כשהשאלה היא פוריות, מצרפים בדיקת זרע, ולעיתים בדיקות דם הורמונליות לפי שיקול האורולוג. לפני הצנתור אני עובר על הבדיקות עם המטופל ומסביר אם הצנתור הוא הדרך המתאימה לו.

ההנחיות של AUA/ASRM ממליצות לשקול תיקון וריקוצלה אצל גבר שמנסה להביא ילדים, שיש לו וריקוצלה מורגשת, אי-פוריות ובדיקת זרע לא תקינה (המלצה בעוצמה בינונית). אותן הנחיות מצטטות מטא-אנליזה שבה שיעור ההריון בלי טיפול הוערך ב-17 אחוז, ואחרי ניתוחים שונים בין 35 ל-42 אחוז, ומציינות שיש לפרש את המספרים בזהירות כי רוב המחקרים לא היו אקראיים. אצל גברים בלי זרע כלל (אזוספרמיה לא חסימתית) אין ראיות חד משמעיות שהתיקון עוזר.

במחקר האירי על 225 גברים שעברו צנתור, 19 מתוך 37 הגברים שטופלו בגלל אי-פוריות דיווחו על הריון. זה מדגם קטן ודיווח עצמי. וריקוצלה היא רק אחד הגורמים האפשריים, ולכן ההחלטה נעשית יחד עם אורולוג או רופא פוריות, אחרי שגם בת הזוג נבדקה.

שאלה שגברים צעירים שואלים הרבה. מטא-אנליזה שפורסמה ב-American Journal of Men's Health (2023) מצאה עלייה ממוצעת של כ-35 ננוגרם לדציליטר ברמת הטסטוסטרון אחרי ניתוח לתיקון וריקוצלה. החוקרים עצמם מציינים שהמחקרים קטנים, שרובם השוו את המטופלים לעצמם לפני ואחרי, ושצריך מחקר אקראי גדול. כלומר: יש סימן לשיפור ברמה הממוצעת, אבל אי אפשר להבטיח שינוי אצל אדם מסוים, ורמת טסטוסטרון נמוכה לבדה איננה סיבה מספקת לטיפול בלי בירור מלא.

• כאב או תחושת כובד שמפריעים לשגרה, אחרי שנשללו סיבות אחרות.
• וריקוצלה מורגשת, קושי להיכנס להריון ובדיקת זרע לא תקינה.
• מתבגרים וגברים צעירים עם הבדל משמעותי בגודל האשכים, לפי המלצת אורולוג.
• וריקוצלה שחזרה אחרי ניתוח. כאן לצנתור יש יתרון ברור, כי מגיעים לווריד מבפנים ולא דרך האזור שנותח.

• וריקוצלה קטנה בלי כאב ובלי בעיית פוריות: בדרך כלל מספיק מעקב.
• וריקוצלה שנראית רק באולטרסאונד, כשהמטרה היא פוריות.
• אלרגיה קשה לחומר ניגוד או אי ספיקת כליות משמעותית, שמחייבות היערכות מיוחדת או בחירה בדרך אחרת.
• מבנה ורידים חריג שלא מאפשר להגיע לווריד בצנתר. במצב כזה ניתוח הוא האפשרות הטובה יותר.

שתי הדרכים סוגרות את הווריד הפגום ונחשבות יעילות. בניתוח קושרים את הווריד דרך חתך, לרוב בגישה מיקרוכירורגית במפשעה. בצנתור סוגרים אותו מבפנים. לפי מטא-אנליזה של Liu ועמיתיו (Journal of Vascular and Interventional Radiology, 2022), כפי שמצוטטת בסקירה ב-Seminars in Interventional Radiology:

• שיעור הסיבוכים בצנתור היה נמוך יותר (סיכון יחסי 0.63).
• לא נמצא הבדל מובהק בשיעור החזרה של הווריקוצלה.
• לא נמצא הבדל מובהק בשיעור ההריונות.

ההנחיות האמריקאיות מנוסחות סביב ניתוח, כי רוב המחקרים על פוריות נעשו בניתוח. בהשוואות הישירות שתוארו למעלה, הצנתור לא היה פחות טוב בשיעורי ההריון. ההחלטה נעשית בשיחה, לפי הבדיקות, האנטומיה וההעדפה שלך.

• בייעוץ עוברים על הבדיקות, על התרופות שאתה לוקח ועל רגישויות, במיוחד לחומר ניגוד.
• לפעמים מבקשים בדיקת דם לתפקוד כליות.
• בדרך כלל צמים כמה שעות לפני. ההנחיות המדויקות נמסרות מראש.
• כדאי לתכנן שמישהו יאסוף אותך, ולהביא תחתונים תומכים.

1. קבלה: הצנתור נעשה ביחידה לרדיולוגיה פולשנית בשערי צדק, באשפוז יום.
2. הרדמה מקומית: אתה ער. מרדימים נקודה קטנה בעור, בדרך כלל במפשעה או בצוואר, ולפי הצורך ניתנת תרופה מרגיעה.
3. צנתור: דרך פתח של כמה מילימטרים מכניסים צנתר דק לווריד ומגיעים בהנחיית שיקוף אל וריד האשך. הזרקת חומר ניגוד מראה את הזרימה האחורה ואת כל הענפים.
4. הסגרה: סוגרים את הווריד הפגום בסלילים זעירים, לעיתים בתוספת חומר טרשה, כך שהדם מנותב לוורידים בריאים. אספקת הדם לאשך נשמרת, כי היא מגיעה דרך עורק.
5. סיום: מוציאים את הצנתר ולוחצים על נקודת הכניסה. אין תפרים. אחרי מנוחה קצרה והשגחה חוזרים הביתה באותו יום.

הפרוצדורה עצמה נמשכת בדרך כלל פחות משעה.

רוב המטופלים חוזרים לפעילות יומיומית כבר למחרת. הסקירה ב-Seminars in Interventional Radiology מתארת חזרה לפעילות יומיומית אחרי 24 שעות, והימנעות מהרמת משאות כבדים במשך שבועיים. בפועל: עבודה משרדית למחרת, הליכה מיד, ריצה ואימוני כוח אחרי כשבועיים. ייתכנו כאב קל או אי נוחות בגב התחתון או במפשעה בימים הראשונים, שבדרך כלל חולפים עם משכך כאבים פשוט. אם המטרה היא פוריות, בדיקת זרע חוזרת נעשית בדרך כלל כשלושה חודשים אחרי הטיפול או יותר, כי מחזור ייצור הזרע ארוך.

• הצלחה טכנית: במחקר האירי על 225 גברים שטופלו לאורך 15 שנה, הצנתור הצליח טכנית אצל 96 אחוז, ו-96.9 אחוז אחרי צנתור חוזר.
• הצלחה קלינית: שיפור בתלונה דווח אצל 93.75 אחוז מאלה שהצנתור הצליח אצלם.
• וריקוצלה שחזרה אחרי ניתוח: באותו מחקר, כל 7 הגברים שעברו קודם ניתוח שנכשל טופלו בהצלחה בצנתור.

הצנתור נחשב בטוח. במחקר האירי שיעור הסיבוכים היה 1.78 אחוז (4 מתוך 225), בלי סיבוכים חמורים. סיבוכים אפשריים ונדירים: שטף דם או רגישות בנקודת הכניסה, כאב חולף, תגובה לחומר הניגוד, ובמקרים נדירים מאוד תזוזה של סליל. הפרוצדורה כרוכה בחשיפה לקרינה, שאנחנו שומרים עליה ברמה הנמוכה ביותר האפשרית.

וריקוצלה יכולה לחזור אחרי כל טיפול, גם אחרי ניתוח. במחקר האירי, חזרה שאושרה באולטרסאונד נמצאה אצל 6.25 אחוז מאלה שהשיבו למעקב (6 מתוך 96), במעקב ממוצע של כ-8 שנים, ורבע מהמשיבים דיווחו שהם מרגישים חזרה של תסמינים. בסקירה ב-Seminars in Interventional Radiology שיעור הכישלון הטכני בצד ימין היה גבוה בהרבה מאשר בשמאל (19.3 לעומת 2.3 אחוז). אם הווריקוצלה חוזרת, אפשר בדרך כלל לטפל שוב, בצנתור או בניתוח.

ד"ר אדם פרקש: "הצנתור לטיפול בווריקוצלה בשערי צדק מכוסה בכל שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) של כל קופות החולים."

הייעוץ נעשה בעלית מדיקל במודיעין. בשיחת התיאום נסביר מה צריך להכין מול הקופה לפני הצנתור.

ד"ר אדם פרקש הוא מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית וסקולרית ומרפאת המומים הווסקולריים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, ויו"ר החוג לרדיולוגיה פולשנית בישראל. הייעוץ נעשה בעלית מדיקל במודיעין, והצנתור עצמו ביחידה בשערי צדק.

1. Torkian P, Rosenberg M, Talaie R, Golzarian J. Varicocele Embolization: Interventional Radiologist's Perspective. Semin Intervent Radiol. 2022;39(6):581-586. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9767774/
2. Ni Mhiochain de Grae M, et al. A fifteen-year retrospective analysis of varicocele embolization. CVIR Endovascular. 2025;8:59. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12283497/
3. Schlegel PN, et al. Diagnosis and treatment of infertility in men: AUA/ASRM guideline part II. Fertil Steril. 2021;115(1):62-69. https://doi.org/10.1016/j.fertnstert.2020.11.016
4. Abolhasani Foroughi A, et al. Relationship of Clinical and Ultrasonographic Grading of Varicocele with Semen Analysis Profile and Testicular Volume. J Reprod Infertil. 2022;23(2):84-92. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9363911/
5. Tian D, et al. Effects of Varicocele Surgical Repair on Serum Hormone and Inhibin B Levels: A Systematic Review and Meta-Analysis. Am J Mens Health. 2023. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10496478/