צנתור ברך (GAE) – טיפול זעיר פולשני לכאבי ברכיים ושחיקת סחוס

בבוקר לוקח כמה דקות עד שהברך "מתחממת". המדרגות הפכו למשימה, ההליכה עם הנכדים מתקצרת, ובלילה הכאב לפעמים מעיר. ניסית כדורים, פיזיותרפיה, אולי גם זריקות, וההקלה הייתה חלקית או קצרה. ואז שומעים את המשפט שהרבה מטופלים מכירים: "זו שחיקת סחוס, בסוף זה יגיע להחלפת ברך".

כאבי ברכיים על רקע שחיקת סחוס (אוסטיאוארתריטיס) הם מהגורמים הנפוצים ביותר להגבלה בתנועה, קושי בהליכה ועלייה במדרגות. בין השלב שבו הטיפולים השמרניים כבר לא מספיקים לבין ניתוח החלפת מפרק יש פער גדול. האיגוד האמריקאי לרדיולוגיה התערבותית (SIR) תיאר את הפער הזה בדיוק, והציג את צנתור הברך כטיפול ממוקד ששומר על המפרק ופונה לרכיב הדלקתי של הכאב [6].

בעמוד הזה תמצא את כל מה שחשוב לדעת על צנתור ברך, או בשמו המקצועי אמבוליזציה לעורקי הברך (GAE): למי הוא מתאים ולמי לא, איך נראה התהליך, מה קורה ביום הטיפול, ההחלמה, הסיכונים, מה המחקר מראה, כולל הנתונים שעוד שנויים במחלוקת, ואיך הוא עומד מול החלפת ברך.

אמבוליזציה לעורקי הברך (GAE) היא פעולה מתקדמת ברדיולוגיה פולשנית, שמטרתה להפחית את הדלקת באזור הברך, ובכך להקל על הכאב ולאפשר חזרה לפעילות טובה יותר, ללא ניתוח ועם זמן התאוששות קצר יחסית.

בברך שחוקה קיימת לעיתים פעילות דלקתית מוגברת שמלווה ביצירת כלי דם קטנים חדשים (נאו-וסקולריזציה) סביב הרקמות הכואבות. לצד כלי הדם האלה גדלים גם סיבי עצב שמעבירים כאב. ב-GAE מבוצעת חסימה עדינה ומבוקרת של כלי הדם החריגים האלה באמצעות חלקיקים זעירים, תחת הנחיית הדמיה מתקדמת. המטרה היא להפחית את אספקת הדם לרקמה הדלקתית, וכך להפחית כאב ונפיחות ולשפר תפקוד.

עורקי הברך (העורקים הגניקולריים) הם כמה עורקים קטנים שמקיפים את הברך ומספקים דם לרקמות שסביב המפרק. בזמן הצנתור הרופא בוחר רק את הענפים שמזינים את האזור הכואב, ומשאיר את זרימת הדם הראשית לרגל ללא שינוי. החלקיקים שבהם משתמשים זעירים ומיועדים לחסום את כלי הדם הקטנים והחריגים, ולכן הרקמות הבריאות ממשיכות לקבל דם מכלי דם אחרים.

הרעיון דומה לשאר טיפולי האמבוליזציה שד"ר פרקש מבצע, למשל בערמונית ובכתף הקפואה: מגיעים מבפנים, דרך כלי הדם, בדיוק לאזור הבעיה, בלי לפתוח את הגוף ובלי לפגוע במבנים שמסביב.

חשוב להבין מה הטיפול עושה ומה לא: הוא אינו בונה מחדש סחוס ואינו משנה את מבנה המפרק. הוא מכוון להקלה על הכאב והדלקת, תוך שמירה על הברך הטבעית.

GAE עשוי להתאים למטופלים ש:

• סובלים מכאבי ברך כרוניים עקב שחיקת סחוס (OA)
• ניסו טיפולים שמרניים (פיזיותרפיה, תרופות, זריקות) ללא שיפור מספק
• מעוניינים לדחות או להימנע מניתוח החלפת ברך
• אינם מועמדים מתאימים לניתוח בשל מצב רפואי או שיקולים אישיים

מי צפוי ליהנות יותר

רוב המחקרים התמקדו בשחיקה קלה עד בינונית. לפי סקירה שפורסמה באתר האיגוד האמריקאי לרדיולוגיה התערבותית, מטופלים עם שחיקה קשה הגיבו פחות טוב, כי בשלב המתקדם הכאב נובע יותר מנזק מבני ופחות מדלקת. עוד צוין שם שכאב ממוקד שאפשר להצביע עליו בבדיקה קשור לתוצאות טובות יותר, ושכאשר יש במקביל קרע משמעותי במניסקוס או ברצועות, ההקלה עשויה להיות פחותה [7].

ומתי פחות מתאים

• כאב שמקורו בעיקר בבעיה מכנית, כמו קרע מניסקוס שנתקע או חוסר יציבות
• שחיקה מתקדמת מאוד, עם עיוות משמעותי של המפרק
• זיהום פעיל בברך או מחלה דלקתית מערכתית שלא אובחנה
• מחלת עורקים קשה ברגל, אי ספיקת כליות משמעותית או רגישות לחומר ניגוד

ההתאמה נקבעת לאחר ייעוץ רפואי והדמיה (לרוב צילום או MRI לפי הצורך), ובדיקת חומרת השחיקה ומקור הכאב. להרחבה על המצב עצמו ועל האבחון, ראו כאבי ברכיים על רקע שחיקת סחוס (אוסטאוארתריטיס).

שלב 1: פגישת ייעוץ במודיעין

הייעוץ הפרטי מתקיים במרפאת עלית מדיקל במודיעין, בימי שני. ד"ר פרקש עובר איתך על ההיסטוריה של הכאב, על הטיפולים שכבר ניסית ועל ההדמיות, בודק את הברך ומסביר אם צנתור מתאים למצב שלך. כדאי להביא מכתב הפניה, צילומי ברך ו-MRI אם יש, בדיקות דם ומסמכים מאורתופד או מפיזיותרפיסט. אפשר לתאם גם ייעוץ ראשוני בשיחת וידאו.

שלב 2: הערכה ותכנון

לפני הטיפול נסקרים המסמכים הרפואיים, נעשות בדיקות דם לפי הצורך, ולעיתים מוזמנת הדמיה נוספת. אם אתה נוטל תרופות לדילול דם, תקבל הנחיה אם ומתי להפסיק אותן זמנית.

שלב 3: קביעת מועד

הטיפול עצמו מתבצע בחדר הצנתורים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. המזכירות מסבירה את אפשרויות הכיסוי ומתאמת את המועד, ולפני הטיפול מקבלים הוראות מדויקות.

ההרדמה

הפעולה נעשית בהרדמה מקומית, בתוספת סדציה (טשטוש קל) לפי הצורך. אין צורך בהרדמה כללית.

הפעולה, צעד אחר צעד

1. כניסה זעירה: דרך דקירה קטנה, בדרך כלל במפשעה או ביד, מוכנס צנתר דק לכלי הדם שמובילים לברך.
2. מיפוי: בהזרקת חומר ניגוד מזהים את כלי הדם הקטנים שמזינים את האזורים הכואבים. לעיתים המטופל מתבקש לומר אם הכאב המוכר מופיע בזמן ההזרקה, וזה עוזר לכוון.
3. אמבוליזציה מבוקרת: מוזרקים חלקיקים זעירים לכלי הדם הרלוונטיים כדי להפחית את הפעילות הדלקתית.
4. שחרור: ברוב המקרים מדובר בהליך יום (אמבולטורי) עם השגחה קצרה לאחר הפעולה. אין צורך בלינה בבית החולים.

האם זה כואב?

זה החשש הכי נפוץ לפני צנתור. אי הנוחות היא מינימלית, ומפחיתים אותה בעזרת הרדמה מקומית וסדציה. נשארת רק נקודת דקירה קטנה, שברוב המקרים כמעט אינה נראית.

• הימים הראשונים: רוב המטופלים חוזרים לפעילות יומיומית קלה תוך זמן קצר. ייתכנו כאב, נפיחות או אי נוחות מקומית, לרוב זמניים. לפי סקירת האיגוד האמריקאי, לעיתים יש נוקשות בברך שנמשכת 24 עד 48 שעות [7].
• השבוע הראשון: כאב קל או נפיחות בברך חולפים לרוב בתוך כשבוע.
• שבועות עד חודשים: השיפור בכאב ובתפקוד יכול להופיע בהדרגה, בהתאם למצב הברך ולתגובה האישית. לפי אותה סקירה, מטופלים מדווחים לרוב על שיפור בתוך כמה שבועות, ולעיתים כבר בשבוע הראשון [7].

כדאי להמשיך בפיזיותרפיה ובחיזוק שרירים גם אחרי הטיפול. ברך עם פחות כאב מאפשרת לחזור לתרגול, והתרגול עצמו תומך בתוצאה לאורך זמן.

טיפים לימים שאחרי

• ביום הטיפול כדאי לנוח ולהימנע ממאמץ. רצוי שמלווה יסיע אותך הביתה.
• שומרים על אזור הדקירה נקי ויבש לפי ההנחיות, ומסתכלים עליו פעם ביום.
• קירור מקומי של הברך והרמת הרגל יכולים להקל על נפיחות בימים הראשונים.
• חוזרים להליכה בהדרגה, לפי ההרגשה, ומעלים את העומס לאט.
• אם מופיעים חום, כאב חזק שמחמיר, נפיחות משמעותית באזור הדקירה או שינוי בצבע או בתחושה של כף הרגל, פונים מיד לצוות או למיון.

בביקור המעקב בודקים יחד איך הברך מגיבה, ומתאימים את המשך הפיזיותרפיה והטיפול התרופתי. אם ההקלה חלקית, דנים באפשרויות הבאות.

כמו בכל פעולה פולשנית, קיימים סיכונים אפשריים, לרוב נדירים:

• כאב זמני ונוקשות בברך
• שטף דם באזור הדקירה
• שינוי צבע זמני בעור מעל הברך
• תגובה לחומר ניגוד
• זיהום
• חסימה לא מתוכננת של כלי דם קטנים
• לעיתים נדירות, הפרעה זמנית בתחושה בכף הרגל [7]

במחקרים המבוקרים לא נרשמו תופעות לוואי חמורות. במחקר אקראי מהולנד היו 23 תופעות לוואי קלות בקבוצת הטיפול לעומת 5 בקבוצת הדמה, וללא תופעות חמורות [2]. במחקר מעקב של 25 מטופלים לא נרשמו תופעות לוואי חמורות [4]. במהלך ייעוץ ההתאמה יוצגו בצורה מסודרת הסיכונים מול התועלת בהתאם למצבך.

לפי הניסיון הקליני של ד"ר פרקש, סיכויי ההצלחה הם בין 70 ל-90 אחוז, אצל מטופלים שנבחרו בקפידה. חשוב לנו להציג גם את התמונה המלאה של המחקר המדעי, שעדיין מתפתחת:

• מחקר מבוקר מול דמה (ארה"ב): במחקר רב מרכזי עם 21 מטופלים שחולקו באקראי לטיפול או לפעולת דמה, הירידה בכאב אחרי חודש הייתה גדולה משמעותית בקבוצת הטיפול, ונרשמו רק תופעות לוואי קלות [1].
• מחקר מעקב לשנה: במחקר של 25 מטופלים, 62% עמדו בהגדרת הצלחה קלינית אחרי 12 חודשים, וציון הכאב ירד בכ-55% בממוצע [4].
• מחקר מבוקר מול דמה (הולנד): במחקר של 58 מטופלים עם שחיקה קלה עד בינונית, גם קבוצת הטיפול וגם קבוצת הדמה דיווחו על ירידה דומה בכאב אחרי 4 חודשים [2], וגם אחרי 12 חודשים לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות [3].
• סקירה שיטתית: סקירה של שלושה מחקרים מבוקרים מול דמה (138 מטופלים) הגיעה למסקנה שהטיפול בטוח ועשוי לתת הקלה לטווח קצר אצל מטופלים נבחרים, אבל שצריך מחקרים גדולים וארוכים יותר כדי לקבוע מסקנה סופית [5].

מה זה אומר עבורך? הטיפול נחשב בטוח, ואצל חלק מהמטופלים הוא מביא הקלה משמעותית, אבל לא אצל כולם. לכן הבחירה הנכונה של המטופל היא החלק החשוב ביותר, ובפגישת הייעוץ ד"ר פרקש יסביר בגלוי מה הסיכוי במקרה שלך. מחקרים גדולים נוספים נמצאים בעבודה. אנחנו מעדיפים לומר את זה בגלוי מראש: מטופל שמגיע עם ציפיות מציאותיות, ויודע שההקלה מגיעה בהדרגה ושלא כל ברך מגיבה באותה צורה, יכול לקבל החלטה טובה יותר. אם בבדיקה יתברר שהסיכוי במקרה שלך נמוך, ד"ר פרקש יגיד את זה, ויפנה אותך לאפשרות שמתאימה יותר. להרחבה, ראו המדריך למטופל: צנתור עורקי הברך (GAE).

אמבוליזציה לעורקי הברך אינה מחליפה ניתוח להחלפת ברך, אך עשויה לדחות או להפחית את הצורך בניתוח אצל מטופלים עם שחיקה קלה עד בינונית. החלפת ברך היא ניתוח יעיל לשחיקה מתקדמת, ויש מצבים שבהם היא הבחירה הנכונה.

ההשוואה כללית ואינה מחליפה ייעוץ. החלטה על החלפת ברך מתקבלת יחד עם אורתופד. גם אחרי צנתור ברך, אם בהמשך יידרש ניתוח, האפשרות הזו נשארת פתוחה.

הטיפול בשחיקת סחוס בברך הוא בדרך כלל הדרגתי. בשלב הראשון: ירידה במשקל כשצריך, פיזיותרפיה וחיזוק שרירים, ותרופות נגד כאב ודלקת. בשלב הבא: זריקות לתוך המפרק, שנותנות אצל חלק מהמטופלים הקלה לתקופה. כשכל אלה כבר לא מספיקים, והכאב ממשיך להגביל את החיים, נשאלת השאלה מה הלאה.

כאן נכנס צנתור הברך. הוא מיועד בעיקר למטופלים שנמצאים באמצע הדרך: הכאב משמעותי והטיפולים השמרניים מוצו, אבל הברך עוד לא הגיעה לשלב שבו החלפת מפרק היא ההמלצה הברורה, או שהמטופל לא יכול או לא רוצה לעבור ניתוח. המטרה היא להקל על הכאב, לאפשר חזרה לתנועה ולפיזיותרפיה, ולדחות את הצורך בניתוח ככל האפשר.

כדי לצאת מהפגישה עם תמונה ברורה, כדאי להגיע עם כמה שאלות מוכנות:

• מה דרגת השחיקה בברך שלי, והאם הכאב שלי נראה דלקתי או מכני?
• האם יש קרע במניסקוס או ברצועות שיכול להשפיע על התוצאה?
• מה הסיכוי שהטיפול יעזור במקרה שלי, ומה קורה אם ההקלה חלקית?
• האם אפשר לטפל בשתי הברכיים, ובאיזה סדר?
• מתי אוכל לחזור להליכה, לנהיגה ולפיזיותרפיה?
• איך הטיפול משפיע על האפשרות לעבור החלפת ברך בעתיד, אם תידרש?

אין שאלה קטנה מדי. המטרה היא שתקבל החלטה רגועה ומושכלת, עם ציפיות מציאותיות. אפשר להגיע עם בן או בת משפחה, ולפעמים זה עוזר לזכור את כל הפרטים ולשאול את מה ששכחת.

ההתאמה נקבעת בפגישת ייעוץ, אחרי מעבר על ההדמיות והבדיקות. כדאי להביא את כל המסמכים הרפואיים. אם גם הירך כואבת, אפשר לקרוא על צנתור מפרקי הירך, ועל ד"ר אדם פרקש.

המידע בעמוד הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. תוצאות הטיפול משתנות ממטופל למטופל.

איפה מתקיים הייעוץ ואיפה הטיפול?

הייעוץ הפרטי מתקיים במרפאת עלית מדיקל במודיעין, בימי שני אחר הצהריים. הטיפול עצמו מתבצע בחדר הצנתורים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. לתיאום, ראו עמוד יצירת הקשר.

1. Bagla S, et al. Multicenter Randomized Sham Controlled Study of Genicular Artery Embolization for Knee Pain Secondary to Osteoarthritis. Journal of Vascular and Interventional Radiology (SIR). 2022. doi.org/10.1016/j.jvir.2021.09.019
2. van Zadelhoff TA, et al. Genicular artery embolisation versus sham embolisation for symptomatic osteoarthritis of the knee: a randomised controlled trial. BMJ Open. 2024;14(10):e087047. doi.org/10.1136/bmjopen-2024-087047
3. van Zadelhoff TA, et al. Long-term outcomes of genicular artery embolization for knee osteoarthritis: 12-month efficacy and secondary outcomes from a randomized sham-controlled clinical trial. European Radiology. 2026. doi.org/10.1007/s00330-026-12505-8
4. Taslakian B, et al. A Prospective Single-Arm Trial of Genicular Artery Embolization for Symptomatic Knee Osteoarthritis: Clinical and Biomarker Outcomes. Journal of Vascular and Interventional Radiology (SIR). 2025. doi.org/10.1016/j.jvir.2025.08.009
5. Milhem F, et al. Genicular artery embolization for knee osteoarthritis: A systematic review of sham-controlled randomized trials. Journal of Orthopaedics. 2025. doi.org/10.1016/j.jor.2025.07.022
6. Ahmed O, et al. Society of Interventional Radiology Position Statement on Genicular Artery Embolization for Symptomatic Knee Osteoarthritis. Journal of Vascular and Interventional Radiology (SIR). 2026. doi.org/10.1016/j.jvir.2026.108803
7. Society of Interventional Radiology, IR Quarterly. Genicular artery embolization (Bagla S). 2022. sirweb.org